מאגר סיפורי מורשת

סבתא סיפרה לי שאמא שלה הייתה בהריון והמשפחה הייתה צריכה להגיע לארץ ישראל:

המשפחה עברה דרך פרס ואני נולדתי בשדה התעופה. רצו להשאיר אותי שם כי לא היה מקום בטיסה. אבל אמא שלי לא הסכימה והתעקשה ואמרה שאנחנו נחכה עד הטיסה הבאה כדי שגם אני תעלה…חיכינו עד הטיסה הבאה ועלינו! הגענו לארץ ובהתחלה נדדנו ממקום למקום: קרית מלאכי ואז אור יהודה, משם לפתח תקווה ואז שוב אור יהודה. גרנו בצריף וכל ערב הייתי אומרת לאמא שאני מפחדת ואני רוצה לנעול את הדלת. אמא תמיד אמרה לי : "אל   תפחדי, לכי לישון בשקט, אל תפחדי לכי לישון, שיהיה לך כוח למחר". היא תמיד עודדה אותי.

בשנת 1971 הכרתי את מאיר, בעלי. אני הייתי במאפייה של אחי, יחזקאל ז"ל, ומאיר כל הזמן היה עובר שם. באחד הימים הוא ראה אותי והלך וסיפר לאמו שהוא רוצה שהיא "תסדר בינינו". אמו הלכה ודיברה עם אחי ואמי ולאחר שלושה חודשים התחתנו… הקמנו משפחה מדהימה (2 בנים ו-3 בנות). כיום אני בת 62 ובעלי בן 64 ואנחנו משפחה גדולה ומאושרת, מלאת צחוק ואהבה. כיום הפכתי לסבתא ובעלי לסבא של 12 נכדות מתוקות ומקסימות ו-4 נכדים מקסימים ונפלאים. סה"כ 16 נכדות ונכדים (ובקרוב יבוא עוד נכד), ביניהם שקד, הנכדה הכי גדולה שלנו.

שמחתי נורא לעבוד עם שקד ולהכיר דברים חדשים במחשב. היו גם עוד סבתות נחמדות בפרויקט הנפלא הזה וגם מרכזת נפלאה שעזרה לכולם בשמחה.

המשחק האהוב