נולדתי בבית כי בחוץ היו קרבות
סבתא נחמה
דַלְמֶדֶגוֹס (65) ונכדה יהב דלמדגוס (17 וחצי). סבתא נחמה
היא אמו של אבי, אביו של יהב.
דלמדגוס: מקור
המשפחה באי היווני זקינתוס, משם הגיעו הורי נחמה והורי בעלה שבתאי ("אנחנו
בני דודים").
משקפים ותמונות. מזכרת מבית אבא של נחמה
הבית של סבתא
נחמה:
רמת גן, רחוב סן מרטין, שכונת רמת שיקמה, בית מגורים דו-קומתי, גרים בקומה שנייה.
מהחלונות, מספרת, רואים את הפארק-הלאומי ושומעים את קולות תוכֵּי
ה"דררה" שהצטרפו ללהקות ענק.
הבית של יהב: יהוד, קומה
ראשונה, בית מגורים בן 8 קומות. ליהב חדר משלו, אח קטן, שובל, אב גרפיקאי (בחברת
"מדבקות איכות"), אמא מזכירה (בחברת "ישראליפט") וביהוד,
אומר, יגור גם בעתיד ("יש קשר נפשי").
עיסוקים: נחמה סַפָּרִית
בגימלאות, עד פרישתה (לפני חודש) עבדה ב"סלון רחל" ברמת גן, שם עשתה
(בין היתר, תסרוקות, תספורות, צבעים ופֶנים. 46 שנים עבדה במקצוע שאותו למדה
בקורס בבית ספר "אפל" ("שלא קיים היום") ברחוב אלנבי 48 בתל
אביב. כפנסיונרית טרייה היא מנסה לבנות לעצמה סדר-יום, יש לה אמנם לדבריה תחושת
חופש, אבל היא, כדרכה מתעוררת ב-6 בבוקר. "עכשיו הכל פתוח", אומרת,
"יש בת לחתן ויש ששה נכדים לעזור".
עיסוקי יהב: תלמיד כיתה
י"א ב"תיכון מקיף יהוד", מגמת קולנוע. בימים אלה, כחלק מציון המגן,
עסוק בהפקת קליפ שגיבוריו הם חבריו, חברי להקת "טְרי דֵייס גְרֵייס"
("אני העורך"). חוץ מזה, הוא מנגן בגיטרה (קלאסית וחשמלית-אקוסטית) וכשיתגייס
לצה"ל יבקש לשרת בנ"מ
("אולי בכיפת ברזל").
מצלמה. מזכרת מאבא של נחמה
תולדות נחמה: ילידת 5
בדצמבר 1947, בת-ים. מספרת שאמה ילדה אותה בבית כי על גבול יפו – בת ים התחוללו
קרבות והיה מסוכן להגיע לבית יולדות. שנה קודם לכן עלו הוריה לארץ (עם שני אחיה
הגדולים) על אונית המעפילים "הנרייטה סאלד" שנלכדה על ידי הבריטים. אמה
גורשה לקפריסין, אביה גורש לעתלית ואחרי חצי שנה הם שוחררו והתאחדו. אביה שעבד לימים
כמסגר במפעל למיטות ואמה שעבדה במשק בית, ניצלו במלחמה עם כל יהודי האי זקינתוס
הודות לארכיבישוף וראש העיר באי שדאגו להסתרתם (על כך קיבלו השניים את "אות
חסידי אומות העולם").
בהמשך, בארץ, היה מצבה הכלכלי של המשפחה קשה. נחמה
סיימה בית ספר יסודי בלבד ("ביאליק" בלווינסקי) ויצאה לעבוד ("מגיל
12 וחצי אני בעבודה"). בת 16, אחרי שעבדה במפעל סריגה ובבית מלאכה לתיקים,
החלה ללמוד ספּרות.
כרטיס מזון מימי המנדט הבריטי
את שבתאי בעלה הכירה מילדות. הוא בן דוד שלה, אמהותיהן אחיות ("תמיד היינו בחברה אחת והתפתחה
אהבה"). ההורים, לדבריה, אהבו את השידוך והחתונה נערכה בבית הכנסת "אוהל
מועד" שבתחנה המרכזית הישנה בתל אביב, בשנת 1968. שנה קודם לכן יצא שבתאי
למלחמת ששת הימים וכחייל בגולני השתתף בקרבות רמת הגולן ("בתל עזזיאת ובבניאס").
כנחמה, גם הוא היה נער עובד ("מגיל 14 בנגרות"). לשניים יש שלושה ילדים
(אבי, אפרת וורדית) וששה נכדים.
נחמה מכינה להם את מטעמי המטבח היווני שלמדה מאמא.
המטבח היווני: דגי-ים
("בעיקר ברבוניה"), "סְקוֹרְדֶלְיָה" (פּירֶה יווני)
ו"קוֹנסֶרְבָה" (עוף ברוטב עגבניות עם הרבה שום).מוסיקה: הכי הכי, נחמה
אוהבת את פְּלוֹטַרכוס ("רומנטיקה") ואת אריס סאן, מספרת, לא רק שמעה
בהופעה חיה, אלא גם יצא לה לדבר
אתו.
ישראלי: "שלמה
ארצי" (יהב ונחמה).
איחולים:
"שלום" (שניהם).
__
התיעוד נעשה כחלק ממיזם "דור 3 – שלושה דורות של ישראלים: לכבוד שנת
העצמאות ה-65 למדינת ישראל", במסגרת תכנית הקשר הרב דורי–"מזקנים אתבונן".
צלמת: רלי
אברהמי. כתב: אבנר אברהמי
מילון
אריס סאןזמר יווני שהגיע לישראל, התאהב בה וחי בה בשנות ה-60. הופיע במועדונים והיו לו להיטים ידועים ביוונית ובעברית (סיגל, בום-פם, נערה ממש אוצר). שילב בשיריו גם קטעי שירים של אום-כלתום.
ציטוטים
”הורי ושאר יהודי האי זקינתוס ניצלו הודות לארכיבישוף וראש העיר“