נולדתי בבית חולים פרויד רח' יהודה הלוי בתל אביב
משפחה ציונית והסבא היה פעיל גם בקרן היסוד עוד בליטא
סבתא נולדה בתל-אביב ב- 25/12/1934 בת יחידה ליעקב-מיכאל אפריאש ולצפורה-מלכה לבית פורט.
נולדתי בבית חולים פרויד רח' יהודה הלוי בתל אביב. גרנו בתל-אביב בתחילה ברח' בלפור, אח"כ עברנו לרח' רבינוביץ' ומשם לרח' ביל"ו.
סבתא מספרת: המשפחה של הסבא והסבתא שלי הייתה משפחה ציונית והסבא היה פעיל גם בקרן היסוד עוד בליטא. דוד שלי אליהו צבי פורט היה בהנהלת הבנק העממי היהודי בליטא הוא גם היה ציר באחד הקונגרסים
מטעם הציונים שבקובנה שבליטא.
בשנת 1932 באה ארצה, אחות של אמא שלי היא הגיעה ארצה עם קבוצת ההכשרה אבל לא נשארה אתם
בקיבוץ אלא הלכה לגור עם קרובי משפחה בתל-אביב. גרתי עם הורי בתל-אביב התחלתי ללמוד בבית הספר
בזמן מלחמת העולם השנייה. מאחר שבבית הספר היה בניין קטן ולא מוגן עברנו ללמוד במשמרת שנייה
בבית הספר הכרמל (גבריאלי של היום).
אביבה בכתה א
אותה שנה היו גם הפצצות של האיטלקים בתל-אביב, עיקר ההפצצות היו במקום שהיום עומד עליו תאטרון
הבימה. אפילו אצל הדוד והדודה שלי, שגרו ליד, היו רסיסי זכוכית שנכנסו לתוך הבית.כשלמדתי בכיתה ח' שוב
למדנו בבניין שלא היה מיועד לבית ספר ולא היו לנו מקלטים. באותה תקופה פרצה מלחמת השחרור ושוב
התחלנו ללמוד במשמרת שנייה, הפעם בבית-ספר בלפור בתל-אביב.
ההורים שלי הכירו בבנק היהודי בליטא, התחתנו בליטא . כשהחליטו לעלות ארצה, היה עליהם להשיג תעודות
עליה ולשם כך היו צריכים להציג אישורים שהם בריאים.הם עברו דרך ארוכה: הם עברו מליטא דרך גרמניה
לאוסטריה ומשם הם הגיעו לאיטליה ומהנמל באיטליה הם הגיעו לנמל ביפו. הורי הגיעו ארצה באוגוסט 1934
ארצה כשאמי הייתה בהריון איתי ואבי התחיל לעבוד מיד בבנק לאומי .
כשאימי הייתה בהריון, חשבו על שם לתינוק או תינוקת. אם הייתי בן, היו בודאי קוראים לי אבריימל (אברהם) כמו שנקראו בני דודים, ע"ש הסבא. כיוון שנולדתי אני, ילדה, חיפשו שם דומה, קראו לה אביבה, ע"ש העיר תל-אביב בה נולדתי.
הסבא והסבתא, הוריה של אימי, הגיעו בתחילת 1936 ארצה הם הגיעו ארצה בתור תיירים ונשארו לחיות בארץ. הם הגיעו באותה הדרך ארוכה כמו ההורים שלי.
צילום פספורטים של הסבא והסבתא
סבא וסבתא של אביבה
דודי אליהו-צבי ודודתי, בתיה, הגיעו ארצה בשנת 1937. הסבתא שלי היא קרובת משפחה של הגאון מוילנה.
אבא שלה והגאון מוילנה נקראו על שם אותו הסבא אליהו צבי. כל המשפחה מצד אמא שלי גרה בקובנה שבליטא
וכל מי שנשאר בליטא נספה בשואה.
אבא שלי, יעקב-מיכאל אפריאש (כנראה שמקור השם בעיר אפריש בליטא) נולד בעיירה קטנה בשם שאקי
שבליטא. היו לו שני אחים ושתי אחיות והוא היה הכי קטן. הוא למד בבית ספר יהודי ומשם עבר ללמוד בגימנסיה העברית "תרבות" בעיר וילקובישק. אבי, יעקב אפריאש, נאלץ להפסיק את לימודיו לאחר 10 שנות לימוד בגלל פטירת אביו מאחר והמשפחה לא יכלה לעמוד בנטל ההוצאות. הוא חזר הביתה.הוא התחיל ללמוד הנהלת חשבונות ובאותו זמן גם היה פעיל בתנועת החלוץ בעיר ובתנועת מכבי. לאחר מכן עבר לגור בקובנה ולעבוד בקובנה בבנק היהודי על לעלייתו ארצה.
כל בני המשפחה של אבא שלי שנשארו בליטא, ניספו בשואה. הדוד של אבא שלי הגיע לאנגליה אבל הוא לא ידע לדבר עברית. פקיד הרישום וההגירה שאל אותו באנגלית מה שמך? הוא הבין משהו ואמר מקס אפריאש הפקיד אמר לו לאיית הוא לא ידע איך. לפניו עמד אדם ששמו היה גולדברג. הפקיד אמר גולדברג ומאז שם המשפחה של הקרובים שגרים באנגליה הוא גולדברג.
מילון
משמרת שנייהכשהייתה מלחמה ולא היה מקלט, למדו הילדים בבית הספר במשמרות - בוקר וערב
ציטוטים
”כל בני המשפחה של אבא שלי שנשארו בליטא ניספו בשואה“