מאגר סיפורי מורשת

מנחם התחיל ללמוד בשנת 1939 בבית ספר אחדות מכיתה א'-ח'.

מתתיהו פינס היה המורה האהוב ביותר עליו. הוא היה המחנך שלו בכיתה ג' ובכיתה ו' ואז הוא הפך למנהל.

מנחם אהב חלק מהמורים כיוון שחלק היו טובים וחלק לדעתו היו פחות טובים. הוא היה תלמיד טוב מכיתה א'-ו', בכיתה ז' הפך לתלמיד יותר שובב ואז הוא חזר להתנהג וללמוד כתלמיד טוב כפי שהיה בכיתות הנמוכות. מנחם אהב מאוד לבוא לבית הספר כיוון שאהב ללמוד ובעיקר אהב את המקצוע תנ"ך. הישגיו בתעודה היו מצויינים חוץ ממקצוע האנגלית. אחרי שעות הלימודים השתתף בחוג, דבר שלא היה נחלתם של ילדים רבים. מנחם זוכר לטובה את מפקדי הבוקר בבית הספר, בהם שרו בכל בוקר את השיר "אדון עולם". כאשר הגיע לסיום כיתה ח' בוטלה מסיבת הסיום. הסיבה לכך היתה "השבת השחורה".

השבת השחורה – ב-29 ליוני 1946 ההגנה פוצצה את גשרים של מסילות הרכבת בארץ. בתגובה לכך האנגלים השתלטו על קיבוצים בכדי לחפש נשק. את מנהיגי היישוב הם כלאו ברפיח, שברצועת עזה. השבת הזאת זכתה לכינוי "השבת השחורה". לא היה טעם לחגוג בזמן זה, כי מצב הרוח בארץ היה שפוף מאוד.

שנתיים לאחר מכן כאשר היה מנחם בן 16 בערך, הגיע מועד הכרזת המדינה בה' באייר תש"ח 1948. מנחם חגג עם כולם בשמחה מרובה, כולם יצאו גם לרחובות לחגוג ונהנו ושמחו מאוד.

זמן רב לאחר סיום לימודיו, טס מנחם לקנדה לארבע שנים עם שלושת בנותיו, שנולדו לו ואשתו. הוא היה מורה לעברית בקנדה. לאחר 4 שנים חזר מנחם עם משפחתו לארץ והיה מורה בעכו. הוא היה מורה במשך יותר מחמש שנים ולימד מורשת ותנ"ך, בגלל חיבתו לספר התנ"ך ולמקצוע תנ"ך, שלמד בצעירותו כתלמיד. לאחר שסיים את תפקידו כמורה הלך לקורס מנהלים ואחר כך מונה למנהל במקום שבו למד – בבית ספר אחדות!

מנחם התחיל לנהל בשנת 1977. הוא בעיקר זוכר את התלמידים השובבים במיוחד ואת התלמידים הטובים במיוחד. מנחם הזכיר כבר כי בצעירותו כתלמיד אהב את מתתיהו פינס, שהיה מחנך שלו ואחר כך היה מנהל בית הספר – ואותו ממש החליף מנחם בתפקיד המנהל! מתלמיד הפך מנחם למורה ואז למנהל.

כשהיה מנהל דאג ללמד ריקודי עם, כיוון שראה בדבר חשיבות רבה.

אחרי 20 שנות ניהול סיים את תפקידו כמנהל בשנת 1997. מנחם שלגי אהב במיוחד – בכל המסע הזה – את תקופתו כתלמיד בבית הספר, כיוון שהיה צעיר ויכול היה לעשות דברים מהנים יותר. כאשר היה מנהל הדבר החשוב לו ביותר היה להעלות את רמת ההשכלה ולשפר את האקלים חברתי, כלומר לחנך את הילדים לסבלנות, סובלנות ואהבת האחר. בזמן שהיה מנהל בבית הספר הייתה מלחמה, מלחמת לבנון הראשונה. בזמן המלחמה הוא הכין את כל הילדים למקרה של טילים וכל הילדים תיפקדו בהתאם.

הזוית האישית

מנחם שלגי, שהיה תלמיד ומנהל בבית ספר אחדות, מספר לתלמידי אחדות היום על הימים של פעם