מאגר סיפורי מורשת

קדיה אהרון מספרת את סיפורה על החיים בתימן לתלמידים: נועה,שקד ויובל. 

קדיה נולדה בתימן בשנת 1947. היא נולדה בעיר עדן 

 

בתימן בנות לא היו לומדות, הן לא הלכו לבית ספר. אני זוכרת שהיה אסור לנו לגעת בספר התורה. הבנות היו נשארות בבית ועובדות ובעזרה לאמא, כבר מגיל קטן. היו לוקחים כדים על הראש , היו הולכים לבאר לקחת מים. היינו הולכים בלי נעליים, כך היו הולכים כולם.

 

מנהג נוסף שהיה שם בעדן, לא היו בתי יולדות, נהגו ללדת בבית. גם אני נולדתי בבית.

 

עליתי מתימן, בשנת 1954, כשהיתי בת 7. העליה היתה קשה מאוד. סוף סוף הגעתי לארץ ישראל . אני זוכרת מהעלייה מתימן שהלכנו בדרך ארוכה, בדרך היו שודדים ששדדו אותנו. אני זוכרת שהיו אנשים רבים שמתו בגלל תלאות הדרך. העליה שלנו מתימן הייתה כבר אחרי קום המדינה. חברת התעופה אמריקאית בשם אלסקה נשכרה על ידי נציגי הג'וינט על מנת  להטיס את העולים לארץ.

 

היו לי שמונה אחים מתוכם ארבעה, כבר ניפטרו. לבעלי קוראים אהרון. יחד בנינו משפחה יש לנו ילדים ונכדים. הנכדים שלי הם: רחמים, רינה, יורם, שרה, דבורה, אבינו.

 

עדן: "עַדֶּן (ערבית: ???) היא עיר נמל בתימן, ובירתה לשעבר של דרום תימן. העיר עדן כוללת בתוכה מספר קטן של עיירות קטנות: עיר הנמל, החלק התעשייתי (שנקרא "עדן הקטנה", וכולל בתוכו בית זיקוק), ומדינת א-שעב (המרכז של עדן), ושני פרברים: ח'ורמכסר ושייח' עות'מאן, השוכן בעיר הישנה, ליד נמל התעופה הבינלאומי שממוקם ביניהם.העיר עדן הייתה עיר הבירה של הרפובליקה העממית של דרום תימן, עד האיחוד בין הצפון והדרום של תימן, כאשר העיר הוכרזה כעל מרכז סחר חופשי. על שמה נקרא מפרץ עדן".

 

יהדות עדן: "יהדות עדן, היא הקהילה היהודית שחיה בעיר הנמל עדן, כיום בתימן, על חוף הים האדום ובירתה לשעבר של דרום תימן. בין השנים 1937 — 1963 הייתה עדן קולוניה בריטית, ולפני כן, בתקופה 1937-1839 – פרובינציה של הראג' הבריטי".

ויקיפדיה

 

תשע"ו