מתחת למיטתי הוסתר לוחם אצ"ל
הבריטים ערכו חיפוש בביתנו, אך מתחת למיטתי לא ערכו חיפוש, כי ראו ילדה קטנה ישנה.
נולדתי בתל אביב. בגיל 12 למדתי בבית ספר תיכון חקלאי "נחלת יצחק". שנות ילדותי היו ימי המנדט הבריטי, הכרזת המדינה ומלחמת השחרור.
בהיותי בת 8 פעלו בארץ המחתרות אצ"ל ,ההגנה ולח"י . אני זוכרת שהורי הסתירו תחת מיטתי בחור ממחתרת האצ"ל. הבריטים ערכו חיפוש בביתי, אך הם לא חיפשו מתחת למיטתי כי ראו ילדה קטנה ישנה. ביום הקמת המדינה הייתי בבית הספר והשמחה הייתה גדולה. יצאנו לרחובות בריקודים ובשירה. אך השמחה נשמכה זמן קצר – המלחמה התחילה . פצצות נפלו עלינו . אני כילדה פחדתי מאוד.
זוכרת אני יום שבת בו החלטנו אני וחברותיי לחגוג חגיגת יום הולדת לעז שגדלנו בחצר ביתנו. פתאום באמצע החגיגה והשמחה החלו להישמע התפוצצויות בכל רחבי השכונה. בבהלה גדולה רצנו לכיוון הבית והתברר שפצצה נפלה ופערה בור עמוק במקום בו הייתי עם חברי. נודע לנו לאחר כמה שעות שמטוס מצרי טס מעל שמי תל אביב כאשר היו בו 40 פצצות. הצבא שלנו פגע בו והטיס המצרי הטיל את הפצצות. אחת מהן הייתה זו שניצלתי ממנה.
עד גיוסי לצבא ספגתי בבית אווירה של נתינה למולדת וגאוות לוחמים. הורי היו פטריוטים וחינכו אותי לתת כמה שיותר למולדת. היה ברור שאני אתגייס ואמשיך את דרכם. בשנים 1954-56 שירתתי בצבא .התקופה היתה תקופת הפדאיון. האווירה הייתה קשה ומתוחה עם הרבה פחד. במהלך שירותי שרתי בתזמורת צה"ל .עברנו בכל מחנות צה"ל שהיו פזורים בארץ. הופענו והרמנו את המורל .לאחר שחרורי מהצבא התחתנתי. בעלי גויס לחצי שנה והשתתף במלחמת סיני ואחר כך במלחמת ששת הימים. גדלתי ילדים בתקופה ארוכה ללא דמות אב וזאת הייתה תקופה קשה בשבילי. דאגתי מאוד .הייתי צריכה להתגבר על פחדי ולתפקד כאמא לכל דבר.
במהלך כל שנותיי אני מרגישה צורך לתת למדינה ולהעניק את עזרתי ותרומתי לציבור. התנדבתי לארגון ויצו. אני מלווה אלמנות מלחמה לאורך כמה השנים. כמו כן, התמנתי ליו"ר מעמד האישה. אני מנהלת מועדון גמלאים ברמת-עמידר. במסגרת התפקיד אני דואגת ומארגנת לגמלאים פעילות מגוונת ומהנה. אני מעניקה להם העשרה ופריצה להכיר עולם רחב יותר.
זו בקצרה טביעת האצבע שלי על דפי ההיסטוריה
מילון
פדאיוןמחבלים, פלשתינאים שהסתננו לישראל בשנות ה 50 וה - 60
ציטוטים
”זו טביעת האצבע שלי על דפי ההיסטוריה.“