מאגר סיפורי מורשת

סבא וסבתא מספרים: ״שמי הוא שלמה, אני בן 67 ואני סבא של יאיר. שמי הוא שולמית, בת 64  ואני סבתא של יאיר. שנינו נולדנו וגדלנו בצפת, אנחנו סבא וסבתא של יאיר.

סבא ואני הכרנו במועדון חברים שסבא הקים. לא התגייסתי לצבא, החתונה התקיימה ביום בו הייתי אמורה להתגייס לצבא. כשהתחתנתי הייתי בת 18 וחצי וסבא היה בן 21 שנינו היינו צעירים וחולמים, ואחרי שלוש שנים של חברות התחתנו. בתקופת החברות טיילנו בהרי צפת וסביבותיה.״

סבתא גדלה בבית עם עוד שלוש אחיות ואח. הבית היה קטן עם חצר גדולה. בחצר היו עצי פרי שונים והמון פרחים. הבית היה בתוך רחוב צדדי בעיר צפת. ברחוב גדלו הרבה ילדים מכל העדות, חיי החברה והקרבה בין המשפחות והילדים היתה חוויה נעימה ומחשלת. במשך כל שעות היום שיחקו הילדים במשחקים שונים. בתקופת ילדותה הצטיינה סבתא בהתעמלות קרקע ומכשירים.

סבא גדל בעיר העתיקה של צפת. רוב הילדות שיחק עם חבריו ברחוב שגם התאפיינו בעיקר בילדי עולים. סבא היה מאוד סקרן ובמשך שעות וימים ארוכים בילה את זמנו בהתבוננות בבעלי מקצוע שונים, נגרים, בנאים ונפחים שהיו באזור צפת. לפעמים לא הגיע לגן ולבית הספר כי מרוב סקרנות שכח את עצמו. היו פעמים שהיה קופץ על עגלות העגלונים ומטייל בכל רחבי העיר בלי שהעגלון הרגיש.

כיום סבתא וסבא גרים בצפת, הם בפנסיה ויש להם שלוש בנות ושבעה נכדים. סבא וסבתא מסכמים: ״יש לנו משפחה ונכדים מדהימים.״

הזוית האישית

שולמית ושלמה: היה לנו כיף ומהנה לעבור את כל החוויה של תכנית הקשר הרב דורי.