מאגר סיפורי מורשת

המשפחה של סבא שלי, משפחת פיש שגרה באוקרינה, (הורודץ, ווהלין) הייתה מורכבת מהמון אחים ואחיות.

ביניהם היו שלוש אחיות שרצו מאוד לעלות לארץ: גילה (סבתא רבתא שלי): 1893-1995. שרה: 1906-1972 ומלכה: 1910-2002. הם עלו ביחד לארץ, גילה עלתה לכפר סבא. שרה עלתה לצופית ומלכה עלתה לקריית עמל שבטבעון.

לאחר שעלו, הגיעה השואה לאוקרינה (איפה ששאר בני המשפחה התגוררו). בני המשפחה כבר לא הספיקו ולא יכלו כבר לעלות לארץ וכולם נספו בשואה.

בני המשפחה שנספו בשואה:

v   משה פיש (האבא): 1870-1936

v  ציפורה פיש (האמא): 1871-1942

v  אהרון פיש: 1891-1942

v  דוד פיש: 1893-1942

v  ליב פיש: 1897-1942

v  פסיה פיש: 1900-1942

v  ברל (דב) פיש: 1912-1936

דוד היה יד ימינו של אביו משה, בניהול טחנת הקמח. דוד נודע בטוב ליבו כלפי האיכרים האוקראינים. כאשר גורשו יהודי הכפר והכפרים הסמוכים לגטו בעיירה וולדימרץ, הפקיד דוד בידי איכר אוקריני את טחנת הקמח ואת כספו והורה לו להביא קמח ומוצרי מזון לגטו וכך אפשר לתושביו לחיות כשנה עד יום חיסול הגטו, ולהבריח ממנו נערים ואנשים צעירים. דוד נורה עם אשתו ביילה, ועם אימו ציפורה לבורות שהיו לקברי אחים ביער וולדימרץ.

מלכה, שגרה בקריית עמל שכל כך אהבה, השקיעה המון כסף כדי להנציח את משפחתה שנספתה בשואה ותרמה כסף לבניית המתנ"ס. על תרומתה הרבה קיימת היום סמטת האחים פיש וגן האחים פיש בקריית עמל, לזכר כל אחיה שנספו בשואה.

 גן המשחקים פיש בקריית טבעון

כל שנה, משפחתי באה לבית הספר קריית עמל ותלמידי כיתות ו', מקיימים בפנינו טקס שעשו להנצחת משפחת פיש.

אלבום התמונות של גן האחים פיש ברשת

לפני כמה שנים, משפחתי טסה לאוקראינה, למקום שבו חיה משפחת פיש. הם חיפשו ושאלו הרבה אנשים על ההיסטוריה של המשפחה, ומצאו את ביתם. כיום  בבית זה גרה בו משפחה אחרת.

אחרי חיפושים נוספים, מצאו חלקי מצבות של קברי האחים שקבורות מתחת לאדמה.

הזוית האישית

מיכל גבעתי מתעדת את סיפורה העצוב של משפחת פיש כפי שסיפר לה מושיק גבעתי.