מאגר סיפורי מורשת

ילדותו של סבא ירמיהו

זה קרה ביום השני של ראש השנה תש"ה (19.09.1944), הגעתי לאוויר העולם תינוק חדש ירמיהו, בן להוריי חיימקה ותמימה לבקוב. חיימקה ותמימה הם צברים מהגליל התחתון שם הכירו, התאהבו, התחתנו וקבעו את מקום מושבם ביבנאל. מספרים שברית המילה נערכה בערב יום כיפור והשמחה גלשה לכניסת החג, עוד לא היה יום כיפור שמח כל כך בבקעת יבנאל.

גן הילדים היה במשמר השלושה ובחורף כשהיה בוץ כבד ההסעה לגן היתה על גבי סוס, לעיתים היינו נופלים ממנו לבוץ.

המעברים של משפחת לבקוב בגלל המשימות של סבא חיימקה:

על חיימקה הוטלה משימה: להקים ולפקד על יחידת המיעוטים הבנויה מדרוזים, צ'רקסים והמחנה היה בבאר שבע. תמימה לא היתה מוכנה למרחקים כאלה ועברנו לגור ליד הבסיס. לאחר כשלוש שנים, הועבר חיימקה לאחת מיחידות המודעין במרכז הארץ וכמובן המשפחה אחריו (3 אחים ואחות קטנה) למגורים בצהלה ומעוז אביב.

שם חיימקה השתחרר מצה"ל ונקרא לעזור בהקמת והעברת קו הנפט מאילת לאשקלון.

כמו תמיד תמימה אורזת את המשפחה ועוברים לשכונת אפרידר באשקלון, שם סיימתי את בית הספר היסודי ולהמשך הלימודים עברתי לבית ספר חקלאי כפר סילבר עד למועד הגיוס לצה"ל.

שירות בצה"ל

התגייסתי לנחל מיועד לפיקוד כאחוז מיתוך גרעין שהיה מיועד לקיבוץ הסוללים. עברתי קורס מכי"ם (מפקדי כיתות) בשבטה שבדרום הארץ ולאחר זמן לא ארוך נשלחתי לקורס קצינים שהתקיים אז במחנה סירקין על יד פתח תיקווה.

בסיום קורס הקצינים חזרתי לשבטה להדריך בקורס מכי"ם ושם גם שיכנעו אותי לחתום לצבא קבע. לאחר שנה ומחצה נשלחתי לקורס מפקדי פלוגות (מ"פ). בתום הקורס הועברתי לגולני לגדוד 12 (ברק) נשאבתי לתוך מלחמת ששת הימים לאחד מהקרבות הקשים במלחמה כיבוש תל פאחר הידוע לשימצה.

המשכתי בתפקידי פיקוד בגדוד עד מפקד פלוגה ג אותה פלוגה שאבא שלי פיקד עליה במלחמת השחרור.

עבודה וההיכרות עם דליה

בשלב זה החלטתי לפרוש מצבא הקבע והתנדבתי ליחידה לאבטחת מטוסי נוסעים בטיסות לחו"ל עבודה מלאת אתגרים אבל גם עם הנאות בצידה של נסיעות וטיולים.

בטיסה האחרונה פגשתי בלונדון בדיילת אוויר מקסימה דליה שפי, ששבתה את ליבי. לא עבר זמן והתחתנו ואנחנו חיים באושר עד היום הזה.

נולד לנו בן ראשון חמוד עפר וזמן קצר לאחר מכן יצאתי שוב להגנת המדינה במלחמת יום הכיפורים בה השתתפתי בקרבות הקשים ברמת הגולן כסמג"ד במילואים ובתוך סערת הקרבות התמנתי כמג"ד (מפקד גדוד). לאחר המלחמה נולד לנו בן צעיר הוא עמית האבא של שי-לי לבקוב החמודה.

עבדתי בחברה בחיפושי נפט בסיני מספר שנים עד שהחלטתי להתקרב למשפחה ושיניתי את המקצוע לניהול ותפעןל בניינים גדולים עד שהגעתי לגיל פרישה לגמלאות.

כיום

להלן התוצאות: בת סיגל מנישואים קודמים ואיתה שלושה נכדים, בן עופר ואיתו שני נכדים ונכדה, בן עמית ואיתו נכדה (שי-לי) ושני נכדים ואני מרגיש מאושר ועשיר.

והנה, הנכדה שי-לי גייסה אותי ואני שוב בבית הספר במסגרת הקשר הרב דורי של בית ספר הבילויים בגדרה. כמה נחמד.

סבא (רבא) חיימקה

סבא חיים (שם הכינוי חיימקה) נולד בשנת 1916, בבית גן ביבנאל שבגליל התחתון, למשפחה שעלתה מאוקרינה בשנת 1910.

מגיל צעיר הוא עסק בעבודות חקלאות ושמירה, חלקן יחד עם ערבים מקומיים, בדואים וצ'רקסים וככה הוא למד את השפה, התרבות וסיפורי עם הערביים. חיימקה התעניין גם בכלי נשק וככה למד להשתמש בהם. כבר בשנת 1929, השתתף בפעילות שמירה מגויסת כחלק מהתמודדות היישוב במאורעות תשר"פט. בשנת 1936, היה נוטר במשטרת הישובים העבריים. בשנת 1938, הצטרף לפלוגות הלילה המיוחדות של וינגט בדרגת סרג'נט. עם פירוק הפלוגות היה למפקד כוחות חי"ש בגליל התחתון. בשנת 1937, נישא לתמימה (סבתא רבתא) ולזוג נולדו 3 ילדים.

בשנת 1941, גויס למחלקה הסורית של הפלמ"ח שהוקמה על ידי המנדט הבריתי במטרה לבצע פעולות מודיעין וחבלה בסוריה שהיתה

תחת שלטון צרפת של וישי. בשנת 1941, הוחדר לסוריה במסווה כערבי ופיקד על פעולות חבלה במתקנים שונים והשתתף בפעולות העפלה לארץ ישראל. חיימקה סיפר לימים כי הצליח להופיע בצורה משכנעת כערבי, שאפילו יגאל אלון ידידו מנוער לא הכיר אותו.

בשנת 1947, לקח חלק בהקמת חטיבת גולני והוצב כמפקד פלוגה ג' בגדוד 12 (ברק). בערב מלחמת השיחרור יצר חיימקה קשר עם נכבדי הכפר הצ'רקסי כפר קמה ושיכנע אותם להיצטרף לצ"הל והפך למפקדם, כך הקים את יחידת המיעוטים וצירף גם דרוזים מהגליל. בשנת 1955 עזר להקים את יחידת הגששים בצה"ל. לאחר מכן הועבר ליחידות מודיעין במטכ"ל ובשנת 1957 השתחרר מצה"ל.

בשנת 1957, לאחר שחרורו מצה"ל, עבד קקצין הביטחון  של חברת קצא"א (קו צינור נפט אילת- אשקלון) ושירת בתפקידי מודיעין מיוחדים.

בין השנים 1966-1972 יצר קשרים עם מנהיג הכורדים בצפון עיראק בכוונה לייסד ברית בין כוחות לא-ערביים.

בשנת 1982, גוייס שוב לצה"ל ושימש קצין קישור לדרוזים בלבנון, השתחרר בשנת 1986, כחייל הזקן ביותר בצה"ל.

בנוסף לפעילותו הביטחונית הענפה היה חיימקה איש חברה מבוקש בגלל חוש הומור מפותח והיה ידוע גם כמספר סיפורים מוכשר שאפילו חיים חפר ז"ל ודן בן אמוץ ז"ל קבעו (ילקוט הכזבים), שהוא היה הטוב ביותר. יוסי אלפי  אירח אותו בעשרות תוכניות רדיו וערבי ראיונות. תמיד בערבים חברתיים נאספו סביבו אנשים לשמוע את סיפוריו.

ניתן לקרוא אודות חיים לבקוב באתר ויקיפדיה

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת מפגשי תכנית "הקשר הרב דורי" בבית הספר.