מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

משפחת ירמיהו לדורותיה

סבתא וסבא בחתונה
כולנו ביחד
מרוסיה לארץ ישראל, אהבת המשפחה ואהבת הארץ.

שמי טלי שמאי, נולדתי בברית המועצות בעיר דרבנת, יש לי אחות קטנה ממני שקוראים לה מרל. גדלתי ולמדתי בברית המועצות, שם השתמשנו ביום יום בשפה הרוסית, אך בבית הקפדנו לשמור על אחדות יהודית. סבתי רחל ידעה ודיברה את השפה עברית והייתה מתפללת בעיקר בתקופת החגים. אימי אסתר חלתה בגיל צעיר במחלת אסתמה והייתי צריכה לעזור בכל עבודות הבית ובמקביל המשכתי ללמוד בבית הספר מה שהקשה עלי מאוד בתקופת ילדותי. 
בגיל 16 נאלצנו לעלות לארץ ישראל עם סבתי רחל. אשר חלומה היה להגיע לארץ, בתקווה שבאחרית ימיה, תזכה להיקבר על אדמת ארץ ישראל. גרנו בפרדס חנה לאחר שקיבלנו דירה בת שלושה חדרים, ולמדתי בבית ספר "אלי שבע". בבית ספר זה למדו רק בנות. במקביל למדתי עברית באולפן, שם הכרתי את רומן, בעלי לימים, שהיה באותו מצב קשה כמו שלי. ההתחלה הייתה קשה מאוד שכן לא ידענו את השפה עברית. אימי הייתה חולה וסבתי מבוגרת, לא היה ברור מה יקרה איתנו מבחינה כלכלית ומבחינת השתלבותנו במדינת ישראל. ידעתי שאני צריכה להתמודד עם השפה וללמוד אותה. למדתי שיעורי עברית והקפדתי ללמוד באולפן, ניסיתי להתגבר על הקשיים ולהתקדם הלאה, להקים משפחה בארץ ישראל ולכן נאלצתי להתחתן בגיל צעיר. 
 
רומן בעלי נולד בברית המועצות ושם היה ספורטאי אתלטיקה קלה, הוא ייצג את דגיסטן, והביא מדליות וכבוד לעירנו. באותה תקופה הכרתי את רומן רק בעיתונים  והייתי עוקבת אחרי הצלחתו הרבה. כשעלינו לארץ לא ידעתי מה קורה איתו ומה גורלו. מאוחר יותר פגשתי את רומן באולפן, הוא היה במצב עצוב, הוא לא רכש חברים במדינה, לא השתתף בחוגי ספורט ובתחרויות שונות ולכן לא ייצג את מדינת ישראל ואף התקשה ללמוד את השפה העברית. הוא עבד במפעל שבחיפה ותעשייה אווירית. שמחתי מאוד שהוא עלה לארץ ישראל וניסיתי לחפש את קרבתו. אחותו הקטנה שושנה סיפרה לי שיש לו הרבה ספרים בשפה הרוסית לקריאה כמו: דוסטויבסקי, אמיל, זולה. היא העבירה לי ספרים אלו, כשרומן גילה שהספרים שלו נעלמו והבין שהם אצלי, הוא כעס מאוד אך לאחר מכן הפכנו להיות חברים טובים. לאחר 8 חודשים בהיותי בגיל 17 התחתנו וגרנו אצל הוריו. גם לאחר נישואינו המצב לא היה פשוט כלל, לאחר כחודש גייסו את רומן לצבא ושם הוא למד הנדסה הקרבית. כמעט ולא נפגשנו בתקופה זו. במקביל נכנסתי להריון התקשיתי לחיות בבית משפחתו משום שלרומן משפחה גדולה בעלת 12 נפשות ובביתם 4 חדרים בלבד. נאלצתי להסתדר בתנאים אלו ובמקביל ללמוד באולפן.
 
לאחר שנולד שי הבכור {אבא של נועה} השכרנו יחד דירה והתחלנו חיים חדשים. התחלתי לעבוד בקיבוץ גן שמואל באריזת אבוקדו, ורומן במפעל לצמיגים אליאנס. סבתא רחל סייעה לנו לטפל ולגדל את בנינו שי. לקח לנו זמן להסתגל אבל בסופו של דבר הסתדרנו במדינת ישראל, ואפילו התאהבנו בה וידענו שאנחנו רוצים להישאר ולהרחיב את משפחתנו בארץ ישראל. שי היה ילד מאוד טוב. כל השכונה אהבה אותו ופינקה אותו. הוא היה מתמטיקאי מעולה, אהב לנגן בגיטרה ואהב את כל הסובבים אותו. הוא הצטיין בלימודים ובצבא שירת בצנחנים. הוא בעל ידיים טובות ומומחה בסידור דברים כמו חשמל, אלקטרוניקה, נגרות אפילו שרשראות וצמידים הוא יודע להכין.
 
לאחר הולדת שי החלטנו לאמץ את אחייניתו של רומן, יהודית, משום שאביה היה חולה מאוד והם נזדקקו לעזרתנו. היא הייתה בת שלושה חודשים, הצלחתי אפילו להניק אותה כיון שהיא נולדה בתקופת הולדתו של שי. היא ילדה מקסימה ואהובה והצליחה להשתלב יפה מאוד במשפחתנו. שי מאוד  נקשר אל יהודית והם היו נפגשים יחדיו, היו להם חברים משותפים, התייעצו אחד עם השני, עד היום הם משתפים אחד את השני בחוויות שלהם. 
 
בהמשך נולדו אסתי ואורן. אסתר ילדה חייכנית, אמיצה וחרוצה. כבר בגיל קטן היא ידעה בדיוק מה היא רוצה. כתבה שירים רבים והצליחה רבות בלימודים, הצליחה בכל דבר ועבדה בעירת חולון עד שגויסה. היא לא כל כך רצתה להתגייס היא שאפה להמשיך ללמוד, לראות ולהסתובב בעולם. לאחר שחרורה מהצבא היא נסעה לאנגליה ולארצות הברית, שם היא התפתחה, למדה ועבדה בתחום פסיכולוגיה. היא הכירה את בעלה ולאחר כמספר חודשים שבו לארץ ונישאו, כעת יש להם שני תאומות חמודות ומקסימות.
 
אורן נולד לאחר 5 שנים, ילד יפה הדומה מאוד לשי אחיו הבכור. הוא שירת ביחידה מובחרת "גבעתי" בתקופת הצבא והוא חזר בתשובה. לאחר שחרור מהצבא הוא למד בכפר חב"ד והתפלל בבית הכנסת אצל בני קרניאל והושפע ממנו. בתם השירות הכיר בחורה בשם אילנית שגם היא חזרה בתשובה אחרי הגיוס, לאחר כחצי שנה נישאו זה לזה. הוא למד והתפתח בתחום פסיכולוגיה, הוא שם לו למטרה לסייע לילדים ונוער במצוקה, לתמוך, להקנות להם ביטחון במידת האפשר. לאחרונה אורן הצליח לממש את מטרתו, הוא פתח מקום מיוחד המיועד לנוער במצוקה בקריית ים שם הוא מעביר פעילויות ושיעורים בתחומים שונים ומכין ילדים לקראת בר המצווה. 
 
תשע"ו

מילון

אולפן
מקור המילה בארמית "בית אולפנא", משמעותה: מקום לימוד הוא בית ספר ללימוד אינטנסיבי של השפה העברית. האולפנים מיועדים בראש ובראשונה לעולים חדשים במסגרת תהליך הקליטה. בנוסף יכולים ללמוד בהם גם תושבי חוץ ותיירים.

דרבנת
דרבנת היא העיר השלישית בגודלה ברפובליקה של דאגסטן בדרום רוסיה

ציטוטים

”"לקח זמן להסתגל אבל בסופו של דבר הסתדרנו במדינת ישראל ואפילו התאהבנו בה.“

הקשר הרב דורי