מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בשנת 1937 בוולען, בתימן. אני לא הכרתי את  אימי. היא נפטרה כשהייתי קטנה. בעקבות כך גדלתי בבית סבא וסבתא. 

 

זכור לי שעזרתי לסבא וסבתא בתחזוקת הבית. הלכתי לקושש עצים ולהביא מים מהבאר. רעיתי את הפרות באחו וחלבתי את הפרות. עבדתי מאוד קשה. באותם ימים לבנות לא הייתה אפשרות ללכת ללמוד, רק הבנים הלכו לבי"ס. הייתה לי חברה טובה אחת. אבא התחתן שוב ונולדו לי שתי אחיות חורגות.

 

עליתי לארץ בגיל 12 (הגיל לא מדויק, אינו רשום בשום מקום). בשנת 1949 רכבנו על גמלים לישוב שנקרא חשאן, משם עלינו על משאיות לעדן. ומעדן טסנו לארץ. העליה שלי נקראת "על כנפי נשרים". בארץ הגענו למחנה אוהלים ב"עין שמר", לא זכורים לי פרטים. עברנו למחנה עתלית. בחרנו לעבור לגור במושב מדרך עוז.  באותה עת אבא אסף אותי לביתו במושב. לשמחתי התחלתי ללמוד אך לא לזמן רב.

 

בגיל 14 שלחו אותי לעבוד במשק בית בחיפה. לימים התחתנתי ועברתי לגור בהרצליה בנוה עמל. נולדו לי 6 ילדים. חמש בנות ובן. לצערי יוסף, בני נפטר ממחלה קשה. יש לי 18 נכדים ו-6 נינים. אני מחנכת את הילדים שלי שמקום הוא בלב וכך אנו מתכנסים כולנו בבית אחד וחוגגים את השבת והחגים.

 

למרות הקשיים בילדותי ובנעוריי הצלחתי לגדל ילדים טובים. כולם עובדים. הקימו משפחות יפות וזאת הגאווה שלי.