מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

משפחתי בגרמניה ובארץ

הנכדה נטלי וסבתא לאה
אורה עם אימה סבה וסבתה רוזליה
סיפור עלייתם לארץ של סבא וסבתא רבא של נטלי
אבי מקס (מרדכי) ביברפלד נולד בליסה במחוז פוזן, מזרח גרמניה ב13 לינואר 1911, כבן יחיד להוריו גרטרוד (וויס) ואלפרד ביברפלד.
לאחר מלחמת העולם הראשונה, עברה המשפחה לגור בצפון מערב גרמניה, בהנובר.
הוריו עסקו בסחר של טבק וסידקית, והוא למד בית ספר 'גטה'. לאחר מכן עברו לוילהם ספן ואח"כ ל-יפה. בשנת 1930 קיבל תעודת בגרות.
למד כלכלה מדינית באוניברסיטאות בקלן, ברלין ומינסטר וגמר תואר ראשון.
ב1933 עלו לשלטון הנציונל סוציאליסטים והחלו לרדוף, לבזות, ולהשפיל את יהודי גרמניה!
אבי החליט לעלות ארצה, ולקראת עלייתו ארצה עבר הכשרה חקלאית עם עוד אנשים אשר שמר איתם על קשר לאורך שנים!
בשנת 1936 עלה על האוניה 'אמדן' עם עוד שלושה חלוצים ו-50 פרות לטיפול.
המסע ארך שלושה שבועות, כשבדרך חנו במלטה, אלג'יר ואלכסנדריה (מצרים).
עלה באונייה ממצרים, צפונה לחיפה ושם הפרות נכנסו לקרנטינה (הסגר) ואבי התגורר בשכונת הדר שבחיפה.
לאחר מכן עבר לפרדס חנה לאחי אימו- דוקטור אמיל וויס, רופא שיניים, ועבד בחקלאות בפרדס חנה ובבנימינה. הוא היה פועל חרוץ ובעל ידע.
אימי אורה (קטרינה) לוינשטיין, נולדה בברלין ב4 לנובמבר 1912, בת יחידה להוריה גרטרוד (קראוסקופ) וליאו לוינשטיין. אביה היה בעל תואר דוקטור למשפטים, והיה אחראי על מחלקת הספורט בעיריית ברלין.
סבי ליאו לוינשטיין עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה אביה התנדב לצבא הגרמני מתוך תחושת גאווה חזקה לגרמניה (מולדתו) למרות שלא היה קיים גיוס חובה.
הוא השתתף בפלישת הגרמנים לבלגיה ולצפון צרפת.
רבים מתו ובינהם אביה שנפל ב25 למאי 1915.
כל אותה תקופה לא בא הבייתה, אך כתב מדי יום מכתב למשפחתו.
לאחר מותו קיבל אות כבוד והצטיינות- צלב הברזל מהקיסר. סבתי גרטרוד הייתה בת 25 כאשר התאלמנה. היא קיבלה פנסיה קטנה כאלמנת מלחמה.
בגלל שלא רצו להתמודד יום יום עם הזיכרונות הקשים גרטרוד וביתה קטרינה עזבו את דירתם לדירה אחרת בברלין, וגרטרוד התחילה לעבוד כמנהלת חשבונות אצל רואה חשבון.
אימי למדה בבית הספר "ציציליה שולר" לבנות ,שם למדה שלוש עשרה שנה במגמה ריאלית, והשתתפה בחוגים: ביולוגיה ואומנות (ציור ומוזיקה).
היא מאוד אהבה את בית הספר! היא גרה קרוב מאוד וכל יום עם הצלצול רצה אל בית הספר.
ב1930 קיבלה תעודת בגרות והחלה לימודי רפואה באוניברסיטת ברלין.
במרץ 1933, כשלמדה באוניברסיטה עלה היטלר לשלטון והיהודים סולקו מבתי הספר.
אימי החליטה לעלות לארץ ישראל והלכה ללמוד חקלאות בהכשרה.
באוקטובר 1935 עלתה לארץ ישראל.
אימי הלכה לקבוצת הבחרות שכונת בורוכוב בגבעתיים, כיום קיבוץ גליל ים, ושם הכירה את אבי מקס.
שניהם עבדו בעבודות "כיבוש העבודה": מקס עבד בסבלות בנמל יפו, ואורה בחלוקת עיתונים.
זמן קצר לאחר עלייתה של אימי, עלתה גם סבתי לארץ והתיישבה ברמות השבים.
אימי עברה לגור איתה ושינתה את שמה מקטרינה לאורה.
ב-1936 הקימה סבתי לול תרנגולות להטלה.
אורה ומקס התחתנו בשנת 1938 בנוכחותם של סבתי (אמא של אורה) וסבתי (אם אבי) שבאה מגרמניה לכבוד האירוע וחזרה למרות הפצרות אבי שאביו יצטרף, וישתקעו בארץ ישראל.
הורי גרו תקופה קצרה ברמות השבים ועברו לרמתיים (לימים הוד השרון).
לאחר החתונה אבי ועוד שלושה חברים הקימו את קבוצת מגדלי ירקות.
ב1940 נולדתי בבית חולים אסותא שבתל אביב. באותו יום הייתה בעיה להגיע אל בית החולים מאחר וגשר הירקון היה מוצף במי גשמים.
ב1943 נולד אחי דניאל ובאותו יום הצטרפתי לאבי לקבוצת מגדלי ירקות להוצאת תפוחי אדמה בידיים.
בשנת 1943 הועברו סבי וסבתי ללטביה שם סבי נרצח וסבתי עבדה עבודת כפייה, ובסופה ניספתה.
בסוף שנת 1946 אבי ואימי קנו את משק משפחת קרמר, ברשפון מתוך רצון להיות עצמאיים, משק מעורב שכלל עצי פרי, עיזים, פרות, ותרנגולות אבי הצטיין במיוחד בגידול ירקות: סלרי, פלפל, לוף (כרשה), חצילים, ועוד…
באותה תקופה רשפון עוד לא הייתה מחוברת לרשת החשמל, והשתמשנו לתאורה בעששיות נפט.
מקס היה מהראשונים ברשפון שנטעו עצי פקאן ואבוקדו.
בתחילה עבדה אורה עם מקס בעבודות המשק אך מאוחר יותר עבדה בתרגום מעברית לגרמנית של מסמכים ותקיים רפואיים של ניצולי שואה.
בשנת 1948 נולדה אחותי אלישבע. באותה שנה במלחמת השחרור הגברים של רשפון נסעו בתורנות להגן על העיר כפר סבא שם נפל אחד מחבריו היקרים של אבי, קרל ובר.
בשנת 1953 נולדה אחותי גילה. כשסיימתי את בית הספר העממי "ברנדיס" על הגבעה בהרצליה ב' עברתי ללמוד בבית ספר חקלאי "הכפר הירוק", ושם הכרתי את ישראל לימים בן זוגי.
לאחר מכן למדתי סיעוד בבית חולים "בלינסון" פתח תקווה והתגייסתי לצה"ל ועבדתי כאחות בבית חולים באר שבע לימים "סורוקה". מאוד נהנתי שם!
בשנת 1963 ישראל ואני התחתנו ונדדנו לחיפה, ישראל למד בטכניון הנדסת מכונות חקלאיות ואני עבדתי בבית חולים רוטשילד במחלקת ילדים, בשנת 1966 נולדה בתנו הבכורה אפרת בסוף שנת 1967 חזרנו להתגורר ברמות השבים בבית סבתי ולאחר ארבעה חודשים נולד בננו אמיר.
ב-1970 נולדה בתנו רותי (אמה של נטלי)
ב- 1975 חזרתי לעבוד כאחות בריאות הציבור (טיפת חלב) אימי כילידת ברלין הוזמנה על ידי העירייה לביקור.
אבי לא היה מוכן בשום פנים ואופן לדרוך על אדמת גרמניה כך שאני- הבת הבכורה התלוויתי לאימי לביקור. השנה 1989 לפני נפילת חומת ברלין. ביקרנו בוילה ואנזה, בביתה של אימי וסבתי, בבית ספרה שם ראינו תמונת מחזור שלה, כמו כן במוזיאונים בהם ביקרה וציירה, ברחובות ברלין בהם השאירו סימנים להרס במלחמת העולם השנייה, ובמוזיאון השואה.
הביקור היה מאוד מטלטל וקשה נפשית. אימי מאוד התרגשה לקראת הביקור בברלין ולעומת זאת ניסתה לחפש רק את הזיכרונות הנעימים.
נטלי- מאוד נהנתי ללמוד עם סבתי על המשפחה. זה העשיר אותי ועכשיו אני יודעת הרבה יותר על כל השושלת. מאוד נהנתי להיות עם סבתא בכל התקופה הזאת וגם עליה למדתי הרבה!
לאה- מאוד נהנתי בשיתוף הפעולה עם נטלי נכדתי. זו הייתה הזדמנות עבורי לברר ולהבין עד כמה אחרתי לברר אודות משפחתי בגרמניה. היה לי קשה לחזור ולהבין שוב ושוב על השואה על ההריגה בתקופת השואה ואל ההשפלה שעברו משפחתי במחנות ההשמדה ועל הניצול כוח עבודה בכפייה.

מילון

קרנטינה
הסגר

ציטוטים

”אימי מאוד התרגשה לקראת הביקור בברלין ולעומת זאת ניסתה לחפש רק את הזיכרונות הנעימים“

הקשר הרב דורי