מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

משפחתה של סבתא חנה עולה מפולין

תמונה מחופשה משפחתית בלונדון
תמונה מהחתונה של סבתא חנה וסבא אושי
סיפורה של דודה מאשה

משפחתה של סבתא חנה

אבא שלי, אהרון ביצ'יק, נולד בשנת 1909 בדומברוביצה, פולין. השתייך לקבוצה של השומר הצעיר, ועלה עם הקבוצה ארצה ב-22.2.1930 . מכיוון שבארץ שלט המנדט הבריטי והעלייה לארץ ניתנה רק למי שהיה אישור, (סרטיפיקט) כדי להכפיל את מספר העולים היו בעלי האישורים מתחתנים נישואים פיקטיבים וגם אבי הביא על האישור שלו חברת השומר הצעיר. הקבוצה התיישבה בהתחלה בקיבוץ גבעת השלושה ואחרי כן עלתה וייסדה את קיבוץ "שריד".

תמונה 1

"השומר הצעיר"

ב-1932, חזר אבא שלי הביתה לדומברוביצה להתחתן עם אמי ולשם כך היה צריך קודם להתגרש מחברתו מהשומר הצעיר. (מסמך גירושין מצורף)  לאחר הנישואים, אבי ואמי חזרו ארצה, הגיעו לנס ציונה ששם גרה אחותו, רכובים על גמל.

תמונה 2

מסמך גירושין

אבי לא חזר לקיבוץ והתקבל לעבודה בחברת החשמל הפלסטינאית. (מצורף מסמך) אבי עבד יחד עם רוטנברג והיה מעורב בבניית תחנת הכח בנהריים.

תמונה 3

תעודת עבודה של חברת החשמל

ביתה של דודתי, בלה, בנס ציונה היה בשבילי תחליף לבית של סבא וסבתא מפני שסבי וסבתי נשארו בפולין ונרצחו בשואה. בבית הזה חגגנו את כל החגים וילדי דודתי היו בשבילי כמו אחים ואחיות. רציתי לספר את סיפור חתונתה של בת דודתי מאשה.

מאשה סיימה את גימנסיה הרצליה והלכה ללמוד בסימנר בירושלים, ב-1947. לימים בעלה, יהודה, הצטרף לסמינר לאחר שירות בצבא הבריטי בצפון אפריקה. שם הכירו והחליטו להתחתן. באותן ימים היה מצור על ירושלים והדרכים היו חסומות. באחת ההפוגות ירדה מאשה מירושלים לנס ציונה לתפור שמלת חתונה והיא לא יכלה לחזור לירושלים בגלל המצור והקרבות והיא נשארה במשך שלושה חודשים בנס ציונה והיתה בעיה לקבל אותה בחזרה ללימודים בסמינר. אחרי שלושה נסיונות הצליחה מאשה לחזור לירושלים בשיירה שמפקדה היה הרצוג (לימים נשיא מדינת ישראל) ולשם כך היתה צריכה להתחפש לבחור כדי להצטרף לשיירת הלוחמים.

החתונה נקבעה לאחת ההפוגות בקרבות, ל-4.7.48 שבה הודיעו דוד בועז ודודה בלה שיש להם מקום בשיירה מנס ציונה לירושלים. למרות ההפוגה, הותקפה השיירה בדרך והתעכבה ואת מאשה הוביל לחופה דוד צבי שגר בירושלים. כשהגיעו דוד בועז ודודה בלה לירושלים באיחור, כל החולצה והז'קט של בועז היו מלוכלכים בדם מכיוון שעזר לפנות את הפצועים. לאחר שהחליף בגדים היו צריכים לשחזר את תמונות החתונה.

תמונה 4

תמונה מהחתונה

זיכרונות מנס ציונה

כמו שציינתי, הבית בנס ציונה היה בשבילי תחליף לבית של סבא וסבתא, כל החגים נחגגו שם. הבית היה בית גדול (במושגים של אותם ימים), עם חצר גדולה שבה היה לול תרנגולות ושובך יונים. בתקופת הצנע, שהיה מחסור באוכל וקניית אוכל בחנות נעשתה לפי תלושים, בנס צינה היה שפע של ביצים, עופות ויונים והיינו מביאים ביצים ואוכל מנס ציונה בדופן הדלת של האוטו (מתחת לריפוד) כי היו בודקים ברכבים מכוניות כדי שלא יסחרו באוכל בשוק השחור.

הפגישה של סבתא חנה וסבא אושי

סבתא חנה וסבא אושי למדו יחד בתיכון עירוני ד' במגמה ריאלית. בטיול השנתי לתבור ארבל, בירידה התלולה מהארבל לנחל עמוד, עזר סבא לסבתא ורץ לספר לחבריו, "יש לנו בכיתה חתיכה!" ואחד החברים ענה לו: "אחרי שאתם לומדים שנה שלמה, עכשיו גילת?". מאז, סבא וסבתא שלי לא נפרדו ואחרי מלחמת ששת הימים, התחתנו והם חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה.

תמונה 5

 

הזוית האישית

מהזווית האישית של סבתא חנה: "הקשר הרב דורי נתן לי זמן איכות עם נכדתי יעל. למרות היותי מעורבת בגידול נכדיי, בחיי היום יום אנחנו תמיד עסוקים בריצה ממקום אחד לאחר. תוכנית הקשר הרב דורי נתנה לי פסק זמן מריצות היום ובחור בעבר, בסיפורים, במסורת המשפחתית ובתמונות מחיי משפחתי שהיו שזורים בהקמת המדינה ובחיים בה בשנותיה הראשונות.

מהזווית האישית של יעל: "תכנית הקשר הרב דורי נתנה לי זמן לשוחח ולהכיר את המסורת והעבר של משפחתי. נהנתי מאוד לבלות זמן נוסף עם סבתא שלי ולשמוע על המאמצים שמשפחתי השקיעה כדי להקים מדינה ולהתיישב בה.

מילון

סרטיפיקייט
רישיון עלייה לארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי.

ציטוטים

”שיהיו בריאים! “

הקשר הרב דורי