מאגר סיפורי מורשת

האגדה מתחילה כשסבא רבא שלמה ויצמן שמו, עלה לארץ בשנת 1920מפולין בהיותו בן שמונה עשרה, באותה התקופה האנגלים שלטו בארץ. אחרי שבע שנים של עבודה קשה וחיפוש אחר האישה המתאימה, החליט לייבא את סבתא רבתא שלי, פרידה פריס , אף היא מפולין. על מנת להקים משפחה חדשה בפלשתינה- מדינת ישראל האהובה של היום. כולכם מוזמנים לחתונה של סבא וסבתא רבתא…. מצורפת בזה ההזמנה!ההזמנה הגיעה בדואר לידי משפחת פריס , בפולין. ההתרגשות הייתה גדולה – בתם הבכורה מתחתנת ."קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה".  

 

שנת 1930 ביפו. עם כל האושר והשמחה סבתא רבתא, פרידה, תמיד התביישה בנעליים השחורות שהיא נעלה מחוסר ברירה. תמיד חלמה על נעליים לבנות ביום חתונתה, מבושה דאגה להסתיר את תמונת חתונתה במחסן.

סבי גילה את התמונה המוצגת רק לפני כמה שנים. 

 

 

סבי,חיים ויצמן נולד בישראל,  שנה לפני קום המדינה, בתל אביב, 27 למאי 1947,  בבית חולים "עין גדי" במשקל

של 4.7 קילו. לא פלא שהיום הוא כזה גדול וחזק!במרכז התמונה סבא חיים השובב, בבית שכל כך אהב, ברחוב ג'ורג' אליוט 8  שבתל אביב. סבא רבא שלמה בנה את הבניין בשנת 1933, בו נולדו כל ילדי המשפחה.

 

סבא רבא גידל בחצר 50 תרנגולות , סבא היה אחראי להאכיל את התרנגולות , לאסוף את הביצים ולנקות אחריהן. בזמנים ההם בתל אביב העכברים והחולדות טיילו ברחובות כמו החתולים היום. אוכלוסיית התרנגולות רק החמירה את המצב בחצר, בגלל המזון שהיה מעדן בשביל האורחים הלא רצויים. בזכות התרנגולות והביצים לא הורגש בבית חוסר המזון שהיה בתקופת "הצנע" (מהמילה צניעות). בתקופת הצנע האנשים היו מקבלים תלושים מהמדינה ותמורתם היו מקבלים מזון: ביצים, חלב, בשר ועוף…סבתא רבתא, פרידה, רקמה קומבינות (תכסיסים) עם השכנים. תמורת  הביצים קיבלה  קפה , סוכר או קמח. הלימונים שגדלו אצל סבי בחצר היו מאד מבוקשים. "קבלנו תמורתם מאכלים טובים כמו שוקולדים או ריבות האהובים עלי"   

 

כשסבי התגייס לצבא, בשנת 1965, עיריית תל אביב חייבה לסגור את הלול.  "הייתה לי ילדות נפלאה, חברים רבים מהשכונה, איתם אני עדיין שומר על קשר. האוכל הפופולרי בבית היה מרק עוף עם אטריות"."רוב המשחקים בהם שחקתי היו משחקי רחוב כך למשל: משחקי כדור שנקראו אז מדרכות, היו גם גולות (משחק עם גרעינים של מישמש)".

סבי התקשה לעמוד בקריטריונים של תלמיד. הוא אומנם הגיע לבית הספר אך מיעט להיכנס לכיתות הלימוד. בכל זאת סיים בהצלחה 8 שנות לימוד. סבי החל לעבוד בגיל 16  במפעל ברחוב דיזינגוף בתל-אביב  עד לשירותו הצבאי. בעבודתו ייצר מסגרות ברזל ואלומיניום, סורגי ברזל חלונות ותריסים. בגיל 18 סבי התגייס לצבא בחייל השריון והשתתף בכל מלחמות ישראל מ- 1966. בשנת 1966 סבי השתתף בכיבוש הכפר סמוע ליד חברון בפעולת שריון וחייל רגלים. במלחמת ששת הימים סבי השתייך לחטיבה שבע – גדוד סיור של גדוד תשע. כמו כן, השתתף במלחמת יום כיפור ונמנה עם כוחות השריון שבלמו את המצרים בסיני. בסיום מלחמת ששת הימים הוקמו מוצבים על תעלת סואץ ובתוכם לוחמים.  באותה התקופה לא היו כבישים שחיברו בין המוצבים. סבי חילק מים  ומזון ונעזר בחמור.

את החמור סבי וחבריו לצבא מצאו עזוב ובודד בשטח והחליטו לאמץ אותו ולהיעזר בו.

 

סבי הכיר נערה בתל אביב ושמה זמירה סידלמן, הם יצאו ביחד כשנה . בחודש יוני 1968 הם התחתנו והאהבה פרחה….כעבור שנתיים נולדה להם בת בשם קרן (אמי). שלושה חודשים לאחר הלידה נפטרה זמירה ויצמן עקב סיבוכי לידה. אני, לא זכיתי להכירה מעולם… אבל סבי השובב לא נשאר הרבה זמן לבד….ודאג שתהיה לי סבתא..

בשנת 1972 נישא בשנית סבי לאלכס ג'ברי ולה ילד בשם אביעד, (אביו נפל במהלך שירותו הצבאי במלחמת ההתשה), סבי אימץ את אביעד וסבתי אימצה את אמי, קרן.

 

סבא חיים ואלכס עברו להתגורר ברעננה, בשנת 1973 נולדה דודתי עדי. החיים ברעננה היו שקטים ויפים. אחרון חביב נולד בנם הרביעי גיא. סבי ומשפחתו היו "מיטיבי לכת" (הולכים טוב). העלייה למצדה בשביל הנחש הוא הטיול שזכור לכל בני המשפחה, הדרך הייתה קשה מאד, סבי וילדיו התייאשו אבל..לא נשברו ולבסוף ,הגיעו למעלה תשושים אך מרוצים.

בשנת 1995 סבי וסבתי נפרדו……היום יש לסבי 11 נכדים. סבי הכיר אצל חברים אישה בשם לאורה שהגיעה ממקסיקו ולה שלושה ילדים בוגרים, סבי עבר לגור עם לאורה ברעננה …וכך זה עד היום.

נפל בחלקי המזל להיות סבא של אור ועוד יותר מזה זכיתי שאור פנתה אליי וביקשה להנציח חלק מחיי. אני מקווה שדרך חיי הצלחתי להעביר לאור את אהבת ארץ ישראל ואת הכבוד למשפחה, נראה לי שאור ראתה את הדרך שלי להיות חרוצה ומוצלחת, תודה סבא.

זו הייתה חוויה מאד כיפית שמקרבת בין היחסים "סבא ונכדה", שמחתי מאד כשלאורה הצטרפה ועבדנו כשלישיה , היא עזרה מאד בניסוחים ובכלל בעיבוד החומרים. סבא הצחיק אותי בשיעורים והיה שובב ובזכותו הפרויקט היה מהנה, אור.