מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

משפחה יהודית, יחידה בכפר

סבא, סבתא ואילון
אז והיום
מהילדות ועד הבגרות, החיים ברומניה בצל השואה והעלייה לארץ ישראל.

אני סלומון בבי, נולדתי בכפר קרקואני. כשפרצה המלחמה הייתי ילד בן שלוש וחצי למשפחה יהודית, היחידה בכפר. דרך מכרים בכפר הודיעו לנו שרוצים לשרוף אותנו ביחד עם הבית. אבי ז"ל שמע את זה ובאותו הלילה, בחורף קר וגשום, אבא העמיס עגלה רתומה לסוס ולקח מה שיכל בעגלה: כלי מיטה, שמיכות ומעט אוכל. יחד עם אחותי ואמא שלי וסבא ברחנו לעיר פיאטרה – ניאמץ – מרחק של 15 ק"מ והלכנו לקרובים. מאוחר יותר נודע לנו ששרפו הכל ולא נשאר זכר.

כאשר הגענו לפיאטרה נימאץ, הודיעו שהגרמנים נכנסים לעיר ומחפשים יהודים. היה לנו שכן בעל אורוות סוסים ובקומה השניה הוא מילא חציר. שם מצאנו מקום מחבוא. לקחנו אתנו מה שיכולנו, אוכל, שתיה ושמיכות. ממקום המחבוא שמענו קולות ירי. כעבור זמן מה האוכל והשתייה אזלו ואבי ירד כדי להביא שתיה ואוכל. ברגע שהוא יצא לבדו אל הרחוב, חיילים גרמנים תפסו אותו והעלו אותו על משאית. הוא כבר ידע שהוא לא יוכל לחזור בחזרה למשפחתו.

השיירה אמורה הייתה לעבור גשר לכיוון היערות. הגשר היה על נהר ביסטריצה. התחיל להחשיך והעונה היתה עונת הסתיו, כך שהיו הרבה עלי שלכת ואבא במחשבה מהירה החליט לברוח, קפץ מהרכב הנוסע והתכסה בעלי שלכת בין העצים. בצורה כזו הוא ניצל וחזר אחרי יומיים למשפחה, לשמחתנו הרבה, עם אוכל ושתיה!

נשארנו עוד זמן ארוך בעליית הגג של האורווה עד שחשבנו שהשטח נרגע. את אבי לקחו למחנה עבודה, בו הוא שהה קרוב לשנתיים. נשארנו שלושתנו – אמא, אחותי ואני, ללא אוכל וללא פרנסה. אני כילד קטן, חליתי ואמי נשאה אותי בידיה לרופא. כשהסתיימה המלחמה הלכתי לבית ספר יסודי. הרכוש שהיה בכפר נשרף לחלוטין ולא נשאר זכר מהחווה הקטנה שלנו.

העלייה לארץ ישראל

בשנת 1951 עלינו לישראל באונייה טרנסילבניה. הגענו לנמל חיפה ומשם נסענו במשאית למעברת הר טוב – ירושלים. מאוחר יותר עברנו למושב בית יוסף שבעמק בית שאן ועבדתי בחליבת פרות. למדתי עברית בבית ספר במושב בית יוסף.

ב-1956 הגיע זמן גיוסי לצה"ל, התגייסתי בגיל שבע עשרה וחצי. כחודש לאחר הגיוס פרץ מבצע סיני ונלקחתי לחזית בסיני. החיים בצבא לא היו פשוטים, אך תמיד ידעתי שאני משרת את המדינה מכל הלב. אחרי השחרור עבדתי כנהג משאית במושב בית יוסף.

בשנת 1964 נישאתי לאשתי צפורה. יש לנו שתי בנות וחמישה נכדים. הייתי בשירות מילואים פעמיים בשנה. השתתפתי בכל מלחמות ישראל ושמחתי לשרת באהבה את המדינה.

אני מקווה שהדורות הבאים ידעו מה אירע לעם היהודי בשנות השואה החשוכות על מנת שלעולם לא עוד!

 

הזוית האישית

גם סבא בבי וגם סבתא ציפורה השתתפו בתכנית הקשר הרב-דורי עם נכדם אילון בבית הספר "ביאליק" שבקריית ביאליק.

מילון

טרנסילבניה (אונייה)
טרנסילבניה (ברומנית: Transilvania) הייתה אוניית נוסעים רומנית, שהפליגה עם תיירים בים השחור, בים התיכון, בים סוף ובאוקיינוס ההודי. טרנסילבניה הובילה עולים חדשים שעלו לארץ ישראל לפני ואחרי מלחמת העולם השנייה ובהמשך למדינת ישראל.

ציטוטים

”אני מקווה שהדורות הבאים ידעו מה אירע ליהודים בשואה על מנת שלעולם לא עוד!“

הקשר הרב דורי