מאגר סיפורי מורשת

סבי, שלום ברוך, נולד בהונגריה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. אביו מרדכי עלה עם אחיה של אשתו (סבתא דורה), בראשית 1939, בעלייה הבלתי לגאלית לארץ ישראל. באניית המעפילים "אסימי". הוא הגיע לחופי נתניה (לאזור שמצפון למלון בלוביי של היום) ולאחר פרוץ המלחמה התגייס לצבא הבריטי, לחיל החפרים (חיל הנדסה של בוני ביצורים). האם דורה נשארה בהונגריה עם איצ'ו אחיו הבכור של סבי ועם סבי. באותם ימים היה נהוג שנציג המשפחה עולה ראשון ומכין את הקליטה של שאר המשפחה. הם כמובן לא תכננו שתפרוץ מלחמה.

סבא רבא, מרדכי, נלחם עם הצבא הבריטי באי כרתים וביוון. במהלך המלחמה ביוון נפל בשבי הגרמני יחד עם עוד כשלושת אלפים חפרים ארץ ישראלים. הגרמנים החלו להוביל אותם לגרמניה ברגל כאשר ביום צועדים ובלילה ישנים. במהלך אחת הלינות שכחו אותו הגרמנים בתוך מכתש של פצצה שם ישן. סבא מרדכי התעורר בבוקר וגילה להפתעתו שנשאר לבד ואין אף גרמני בסביבה. הוא הצליח לחמוק ולהגיע לנמל ממנו הפליג עם אחת הספינות הבריטיות האחרונות שיצאו את הנמל, למצריים. (סיפור הנפילה בשבי סופר לאבי כשהיה בערך בן 12 על ידי סבו מרדכי, בקפה עטרה, בנתניה כשהסבא מתאר את הנפילה בשבי, תוך ציור מפה של יוון על גבי קופסת הסיגריות שלו).

בינתיים החלו הגרמנים לרכז את היהודים באירופה לגטאות והחלה השמדת היהודים. המשפחה ניסתה בכל דרך לצאת מהונגריה מכיוון שהבינה שלא הולכים לקראת עתיד טוב ליהודים באירופה. למזלם של סבי, אחיו ואימם, נרקמה באותה תקופה עסקה בין הבריטים לבין הגרמנים, שהסכימו לשחרר יהודים נתינים בריטים (הסב מרדכי נחשב נתין בריטי מכיוון ששרת בצבא הבריטי), תמורת שבויי מלחמה גרמנים שנפלו בידי הבריטים.

כך קיבלו סבתא דורה, איצ'ו וסבי אישור כניסה (סרטפיקט) לארץ ישראל. הם עלו לארץ ברכבת עד בירות, ומבירות באוטובוס לארץ ישראל. אילולא היו עולים באותה עת לארץ, גורלם היה נחרץ להשמדה כפי שאירע לרוב יהודי הונגריה. שאר המשפחה שלא הצליחה לצאת ונספתה בשואה (ההורים של סבא מרדכי) או עברה את מחנה המוות אושוויץ ושרדה (האחיות של סבא מרדכי, סרן ובז'י והאחיות של סבתא דורה, יולי ושרה). העלייה של סבא מרדכי הייתה מעשה ציוני שאפשר למשפחתו להימלט מאימת הנאצים.

כאשר הגיעו סבי אחיו ואימו לארץ שהו כחצי שנה בביתה של אחת הדודות בתל אביב. לאח מכן נדדו לפי מקום העבודה של סבא מרדכי. בתחילה עבד כשומר במחצבה במגדל צדק, לאחר מכן שמר על מפעל תע"ש במחתרת, בגן חיים. לבסוף, לאחר קום המדינה חזר למקצוע המקורי שלו, דפס, אותו רכש בהונגריה. סבא מרדכי השתקע עם משפחתו כחברים בכפר מונאש, שם עבד בבית הדפוס המשותף לחברי המשק.

בכפר מונאש הכירו סבא וסבתא שלי, אהובה וברוך, ונישאו. שם גם נולד אבי, חגי.

הזוית האישית

למדתי דברים חדשים על עלייתו של סבי לארץ בעזרת סרטיפיקט ועל נסיבות נפילתו בשבי של אביו של סבי. נהניתי מהשיחה עם סבא שבדרך כלל לא מרבה לדבר.