מאגר סיפורי מורשת

שמי פלג, אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי ומתעד את סבי. סיפורו עוסק במקרה אומץ של סבי בעת מלחמה.

בשנת 1972 סבא שלי והמפקח שלו נסעו לביצוע עבודה של המנהל האזרחי בעיר ברצועת עזה ששמה דיר-אל-בלאח. זוהי היא עיר השוכנת במרכז רצועת עזה. משמעות השם בערבית היא "מנזר התמרים", על שום מטעי תמרים רבים מסביב לעיירה. העיירה שוכנת בין העיר עזה מצפון לבין חאן יונס מדרום. דרומית מערבית לעיירה שכן גוש קטיף. (ויקיפדיה). סבא מוסיף: ״פעם ישראלים היו מסתובבים ועובדים במקומות שהיום אין סיכוי שהיינו נכנסים אליו (כמו דיר-אל-בלאח).״

בזמן שהלכו ברחוב, מחבלים זרקו רימון ופגעו במפקח העבודה של סבא שלי, וסבא שלי ניצל. סבא שלי עזר למפקח להיכנס למכונית הטנדר שהגיעו איתה ויצאו מיד לדרך לכיוון בית החולים באשקלון כדי לפנות אותו לטיפול רפואי. המפקח גילה קור רוח וכמעט ולא צעק מכאבים במהלך הנסיעה שארכה כ-45 דקות. כשהגיעו ליעד, הוא טופל על ידי הצוותים הרפואיים ונותר עם צליעה קלה בעקבות האירוע. סבא שלי והמפקח נשארו בקשר עד היום.

הזוית האישית

סבא: הייתי מתפלל שחבריי לא יחוו עוד דברים כאלה בעתידם, ולך הייתי מאחל שתהיה חייל מצטיין, שלא יהיו מלחמות ושתגע להגן על כל בן אדם, אם יש על מי.

פלג: אני הייתי ממש רוצה לראות מה קורה באמצע כל האקשן של המלחמה. לך סבא הייתי מאחל שתעבור את התקופה הזאת של משבר מגפת הקורונה בשלום ושלא יהיו עוד מחלות.