מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

משחקי ילדות בקריית שאול בתל אביב

סבתא עדיה ויערה ביום הקשר הרב דורי
סבא וסבתא גדי ועדיה שורץ בתקופת הצבא
משחקי ילדות סבתא

שמי עדיה. בילדותי גדלתי בשכונת קריית שאול בתל אביב, בבית שגרו בו שלוש משפחות, שהיו להם מקלחת ושירותים משותפים.

לכל משפחה היו שני ילדים פחות או יותר באותם גילאים כך שלא היה לנו משעמם אף פעם.

היינו משחקים במשחקי כדור כמו : גע גע, מה שמי, מחניים ועוד. בית הספר אלחריזי שבו למדנו היה במרחק של ארבעה קילומטרים מהבית וכל בוקר היינו הולכים ברגל. בדרך חזרה לפעמים היה אוטובוס, וזה היה חוויתי. לא חשבנו שזה משהו קשה. לאבא שלי הייתה משאית, ובזכותה טיילנו בכל הארץ (צריך לזכור שלרוב הילדים לא היו רכבים).

בקיץ, כשהיינו נוסעים בשבתות לים, אבא שלי לקח במשאית כעשרה ילדים ומבוגרים, שלא היתה להם דרך אחרת להגיע לים בגלל שלרוב המשפחות לא היו רכבים.

כשהייתי בת 12 עברנו לתל ברוך. בסיום 12 שנות לימוד התגייסתי לצבא לחיל חיב"ה (חיילות בשירות המשטרה). במסגרת התפקיד סיירנו בשוק הכרמל, בתי קולנוע, גן חיות ובתי חולים.

לאחר חצי שנה מונתי למשקי"ת והייתי אחראית על כ – 100 בנות. הכנתי סידורי משמרות וסיירתי בין הבנות.

את הנופש הצבאי עשינו באשקלון עם יחידת בנים מהשרון, שם פגשתי את בן זוגי לחיים גד שורץ. בגיל 21 נישאנו.

גדי ועדיה בתקופת הצבא

תמונה 1

בתחילה גרנו  שמונה שנים בקריית אתא, ובשנת 1979 עלינו לרמת הגולן למושב אניעם. היינו חלוצים ביישוב של 12 משפחות. הייתה תקופה לא קלה אבל לילדים שלנו היו חברים בגילם וגם הם היו משחקים משחקי כדור וחברה.

כיום יש לנו חמישה ילדים, 12 נכדים. שני ילדים וחמישה נכדים מתוכם עדיין גרים במושב.

הזוית האישית

סיפורה של עדיה תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי בבית הספר אביטל במרום גולן, בסיוע המורה חגית פרסטמן

מילון

"אוך מאמא"
ביטוי שסבתא משתמשת בו כשהיא עייפה, ו"קוראת" לאמה לעזרה.

ציטוטים

”לאבא שלי היתה משאית ובזכותה טיילנו בכל הארץ. לרוב האנשים לא היו רכבים בתקופה ההיא“

הקשר הרב דורי