משחקי ילדות בירושלים
היינו לוקחים עלה קטן מעץ האקליפטוס, מגלגלים אותו ועושים ממנו צפצפה
נולדתי ברומניה עליתי לארץ בגיל שנתיים וחצי. כאשר הייתי ברומניה לא דיברתי רומנית. אינני זוכרת מאום מרומניה. בגיל שנתיים וחצי כבר עלינו לארץ וכל זכרונותי הם מארץ ישראל.
כן
רציתי לספר לדור הצעיר על
"טביעת האצבע שלנו" כילדים
בירושלים.
היינו
ילדים שגדלו בחוץ בחצר
עם כל ילדי השכונה. היו משחקים כמו למשל "קופסה" : ילד אחד זורק את
הקופסה וכל הילדים מתפזרים והוא לרוץ ולחפש כל ילד וילד ולהחזירו למקום בו נזרקה
"הקופסה". היינו
לוקחים עלה קטן מעץ האקליפטוס מגלגלים אותו ועושים ממנו צפצפה וכל הדרך הביתה
היינו שורקים בשמחה רבה.
היינו
ילדים עם המון שמחת חיים לא הרגשנו שחסר לנו דבר. הבתים היו פתוחים וגדלנו בתוך
החצרות, יחד עם השכנים כשכל אחד עוזר לשני באהבה רבה.
הצטרפתי לתכנית הקשר הרב דורי בבית הספר מורשת משה, אני מאוד נהנית מהלימודים ומהקשר עם התלמידים
אני מאד מרוצה, אבל עדיין קשה להסתדר עם
המחשב, אפילו שזה נראה לי כאילו הגולם שקם על יוצרו .
אנחנו בני-האדם חושבים וחשובים
יותר מכל דבר אחר בעולם, כי אם לא היה האדם מי היה ממציא את המחשב?
מילון
אקליפטוסהוא עץ ירוק־עד ממשפחת עף ממשפחת ההדסיים (Myrtaceae). הסוג מונה כ־700 מיני עצים שמוצאם בעיקר מאוסטרליה. בישראל היה לו תפקיד חשוב באמונה שהוא מייבש ביצות
ציטוטים
”היינו ילדים שגדלו בחוץ בחצר עם כל ילדי השכונה“