מאגר סיפורי מורשת

שלום לכולם שמי רוזי סלע ואני רוצה לשתף אתכם בסיפור חיי.

נולדתי בתאריך  7.7.1942 בפלובדיב שבבולגריה נולדתי בבית כי ליהודים בזמן המלחמה אסור היה ללדת בבית חולים. שמי רוזי על שם סבתי אם אבי שנפטרה כשהוא היה בן 9 חודשים וגדלה אותו לתפארת אשתו השנייה של סבי אסתר. שם המשפחה שלי מבית הורי הוא פנחס שם עברי אנחנו ממגורשי ספרד שהגיעו לבלקן ולבולגריה.

אני לצערי הרב, בת יחידה אני כמובן מפונקת אבל עם תודעה מאוד גבוה של אחריות אמי בת 96 כמעט חייה בביתה נעזרת בעובדת זרה ומנהלת את כל המשפחה והיא גם הבשלנית הטובה ביותר במשפחה. קציצות הפרסה (כרישה) הם מאכל מפורסם, גם משתתפי הקשר הרב דורי זכו לטעום את הקציצות.

במלחמה אבי היה במחנות עבודה ולא יכול היה לעבוד בתור עורך דין ועבד בהנהלת חשבונות הוא היה פעיל ציוני וקיבל אישור מהבריטים לעלות ארצה. עזבנו את כל המשפחה בבולגריה עלינו עם שתי מזוודות ולקחנו את הטלאי הצהוב אתנו כמזכרת מהשואה. נסענו דרך טורקיה דרך סוריה ולבנון והגענו ברכבת לארץ ישראל.

בארץ קבלו אותנו יפה אח של אבי וגרנו בייחד שבע נפשות בחדר אחד עד שאבי התחיל לעבוד הוא התקבל לעבודה בבנק דיסקונט בשנת 1944 ועבד שם כל חייו עד שיצא לגמלאות בשנת 1973 בהיותו בתפקיד בכיר כסמנכ"ל. עברנו לגור בבת ים שם הלכתי לגן וכשהתחילה מלחמת השחרור עברנו לתל אביב לדירת חדר. כשהייתי בת 14 עברנו לדירה יפה וגדולה במרכז תל אביב בדירה זו אמי גרה עד היום.

שימור מורשת הלאדינו

אחרי מלחמת השחרור התחלנו לקלוט את הקרובים העולים החדשים שבאו מבולגריה, סבי וסבתי מצד אמי עברו לגור אתנו. אני דיברתי עם סבי וסבתי בלאדינו, ועד היום אני מאוד אוהבת את השפה ומנסה לשמר אותה ואף נוסעת פעם בשנה לים המלח לכנס של שפת הלאדינו שייסד יצחק נבון ז"ל שהיה מאוד פעיל לשימור השפה.

הייתה לי ילדות מאוד יפה הלכתי לגן בבת ים, הלכתי לבת הספר היסודי נס ציונה לימים הוא נקרא בית ספר גרץ ובתיכון למדתי בעירוני ד' ויש לי חברות מעירוני ד' עד היום. פעם לא היו מחשבים או מסכים אז שיחקנו ברחוב במשחקים כמו: מחבואים מחניים חבל תופסת חמש אבנים דג מלוח קלאס ועוד.

לאחר שסיימתי את התיכון התגייסתי לצבא והייתי קצינת מלואים של חיל חימוש, הייתי בקשר טוב עם המפקד שלי כל השנים עד שהוא נפטר לפני שנה.

לפני סוף השירות אני ובעלי הכרנו והחלטנו להתחתן החתונה הייתה בתאריך 12.6.1962 בבית הכנסת הספרדי אוהל מועד.

עברתי לגור בבאר שבע כי בעלי מרסל סלע הוא ממקימי הכור הגרעיני בדימונה. בבאר שבע נולד בני בכורי קובי בשנת 1963 היום מהנדס אלקטרוניקה נשוי לגילה לבית פלד ארכיטקטית ולהם 4 ילדים: איתי, נטע, מיכל ועודד.

עזבנו את באר שבע ועברנו לחולון שם נולדה בתי עדית במלחמת ששת הימים. עדית עורכת דין נשואה לעילם בורבין עורך דין גם הוא, ולהם 3 ילדים: עומר, עידו ועמיר בוגרי בית ספר רמת החייל. עברנו לתל אביב בשנת 1969 ושם נולד בשנת 1973 ליאון בן הזקנים במקצועו למד ניהול בתי מלון וקבל תואר באנגליה. כיום עובד בסופר קופיקס כמנהל תחום סחר, נשוי לאורית לבית סבט בוגרת כלכלה ומנהל עסקים ולהם 2 ילדים: נדב ונועה, נדב הוא הנכד שאיתו אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי.

סך הכל 9 נכדים מקסימים ואני בקשר נהדר איתם מהגדול בן 26 ועד הקטנה בת 7

בשנת 2008 לאחר 46 שנים של נישואין החלטנו מרסל ואני להפרד ומאז אני חיה את חיי לבד.

אירועים מיוחדים בחיי

בשנת 1991 חליתי בפעם הראשונה בסרטן השד, למזלי היה מדובר בגילוי מוקדם והחלמתי. בשנת 1997 חליתי בסרטן בשנית שוב בגילוי מוקדם ולאחר טיפולים הצלחתי להתגבר. לאחר שחליתי בפעם השנייה החלטתי להתנדב בעמותת אחת מתשע.

מאז ועד היום אני מתנדבת בעמותת אחת מתשע שם אני מסייעת בפרויקט שנקרא לצידך – אני מלווה נשים שחולות בסרטן שד מגילוי המחלה ועד להחלמה. ההמלצה שלי לכולם לכו להיבדק – גילוי מוקדם מציל חיים.

החותרות לחיים – פרוייקט נוסף בו אני משתתפת מזה 5 שנים  – חתירה בירקון בסירות דרקון וכמובן פעילויות נוספות עם הקבוצה ברחבי הארץ.

החותרות לחיים

כיום אני בפנסיה, משחקת ברידג' פעם בשבוע, מאוד אוהבת לטייל בחול ומנסה להנות מהחוויות בכל פעם מחדש. הדבר החשוב ביותר עבורי הוא המשפחה… הילדים והנכדים וכמובן אמא. אני עושה מאמצים לראות כל בני השבט אחת לשבוע לפחות.

רוזי סלע 06/03/2017

הזוית האישית

נדב: היה מאוד מאוד כיף למדתי הרבה מאוד דברים חדשים על סבתא שלי והיה ממש מהנה ועוד יותר מזה ללמוד דברים חדשים על קרובים זה תמיד כיף וטוב.

רוזי סלע: נהניתי מאוד לשתף את נדב בבסיפוריי במהלך מפגשי תכנית הקשר הרב דורי, נהניתי מהתכנית, מהדרך והעשייה.