מאגר סיפורי מורשת

שמי איתמר, אני מתעד את סבי במסגרת תכנית הקשר הרב דורי. סבי מספר:

אבי מנחם נולד בעיר ורשה שבפולין בשנת 1920. עד מלחמת העולם השנייה (1939) הוא חי באושר עם הוריו ושלושת אחיו. עם פרוץ המלחמה ברח לרוסיה. הוריו ואחיו הצעיר נספו בשואה, ומה שנשאר לו זה רק תמונתם.

סבא מאיר (על שמו אני קרוי) וסבתא יונה (על שמה אחותי קרויה)

שמי ניתן לי לזכרו של סבי מאיר שנספה בשואה. אבי המשיך למחנה מעבר באיטליה בדרכו לישראל.

אמי יהודית גם היא נולדה בפולין בשנת 1925. היא גדלה בעיירה קטנה בשם רודה הוטה, עם הוריה ושלושת אחיה ובשכנות טובה עם הגויים. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התגייסה לצבא הפולני. כאשר הבינה שהמצב נעשה גרוע בשביל היהודים, הזהירה את המשפחה ויחד איתם החלו במסע נדודים ארוך, כשהם מתחזים לגויים. הם הגיעו לאטליה למחנה מעבר בדרכם לישראל, ושם פגשה את אבי. הם התאהבו והתחתנו עוד באטליה.

אבי ואמי

יחד הם עלו לישראל באוניית מעפילים והגיעו מעט לפני ההכרזה על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל בתאריך 15.5.1948. בדצמבר שנה זו נולדתי.

המשפחה המורחבת של אמי וחברים טובים התגוררו בתחילת דרכם בארץ יחד בבית ערבי נטוש ביפו. אני זוכר תקופה ילדות שמחה, מרחבים והרבה זמן בילוי מחוץ לבית. לא היה טלפון, לא טלוויזיה, לא מחשב… שיחקנו ב"עמודו", מחניים, גוגואים, גולות, שלושה מקלות, הקפות, חמש אבנים, שמות, בנינו קורקינט, בנינו טיארות (עפיפונים) מבוסים (קנה סוף), ואני הייתי ממש טוב בזה. את התחפושות בפורים הכינו לנו בבית.

סבא מחופש

כשהייתי בן 6 נולדה אחותי יונה, וכשהייתי בן 10 עברנו לדירה בבת ים, ואחר כך לחולון. בבית הספר לא כל כך התעניינתי בשיעורים ואפילו השתעממתי. הורי מצאו מקום שחשבו שיכול לעניין אותי – 'פנימייה חקלאית כנות'. ואכן זו הייתה חוויה לימודית נהדרת. עבדתי ברפת ואהבתי מאוד את העבודה. למדתי בחברותא ואהבתי את המקום. עד היום אנחנו מקיימים מפגשים.

אני עם חברי ביום המים שבשבועות

 בשירותי הצבאי התגייסתי לחיל המודיעין. היה לי שירות מאוד מעניין. את השירות התחלתי כשברקע קולות מלחמת ששת הימים, שנת 1967. במהלך השירות עשיתי תפקידים חשובים ומשמעותיים. השתחררתי בשנת 1970.

בתקופת הצבא

השתייכתי לחבורה של דתיים רפורמים ושם פגשתי את סבתא רעיה. היינו חברים כמה שנים, התחתנו ועברנו לגור בפתח תקווה.

בתי הבכורה איריס, שהיא גם הדודה שלך, נולדה ערב מלחמת יום הכיפורים. עם הולדתה גוייסתי למילואים והשתתפתי במלחמת יום הכיפורים. את ילדתי הבכורה ראיתי רק לאחר ארבעה חודשים בהם לא הגעתי הביתה. בשנת 1979 נולד בני ניצן שהוא הדוד שלך וכעבור שנתיים נולדה אימא שלך דקלה. היינו ממקימי אלפי מנשה ושם גדלו ילדנו בשמחה רבה. לכל הילדים שלי יש כבר ילדים והם בני הדודים שלך. יש לי שמונה נכדים, כשהגדולה ביניהם מתגייסת לצבא. הנכדים גורמים לי אושר רב, וזו המשכיות לדור השואה ויש לי גאווה גדולה על כך.                                                                                                              המשפחה שלי בארוחת יום שישי

הזוית האישית

איתמר: אני נהניתי מאוד עם סבא במהלך הכנת העבודה והמפגשים.

מאיר: במסגרת המפגשים הקשר מאוד התחזק ביננו וזאת הייתה חוויה נהדרת ומעצימה.