מאגר סיפורי מורשת

משואה לתקומה

שמי חנה ברגר, דור שני לשואה. הורי ניצולי שואה. נולדו בצ'כוסלובקיה. אמי ואבי היו בזמן המלחמה במחנה ריכוז באושוויץ. חייהם במחנה היו קשים, סבלו מחום בקיץ, מקור בחורף ולעיתים קרובות מאוד מרעב. היו מכינים מרק מקליפות של תפוחי אדמה ומקבלים פת לחם ליום. בסיום המלחמה ההורים שלי התחתנו ואחרי שנה נולדתי.

עליית משפחתי לארץ

ביוני 1949 עלינו על אנייה בשם "עצמאות" והפלגנו לארץ ישראל. הגענו לנמל חיפה ולא נתנו לנו לרדת מהאוניה, במשך 3 ימים, כי הגענו בערב חג השבועות. שבועיים אחרי הגעתנו נולדה אחותי מירי בבית חולים, בעפולה. אחותה של אמי, רחל שהייתה חניכה במכבי צעיר בצ'כיה. עלתה בגיל 15 לארץ בעליית הנוער קיבלה את משפחתי בקיבוץ כפר-רופין, למשך שבועיים ימים.

קביעת מקום מגורים

הורי סבלו מאוד בכפר-רופין מהחום הכבד ששרר באזור והחליטו לחפש מקום מגורים אחר. חבר טוב של אבי הציע להם לבוא לגדרה. המקום מצא חן בעיניהם והחליטו לקבוע את מקום מגוריהם בגדרה. גרנו בבית "מייר" (ליד בית הקברות) בחדר אחד 5 נפשות אמא, אבא, סבתא  (מצד אמא) אחותי ואני.

הקמת מפעל "הפח"

בשנת 1949 אבי הקים את חברת " הפח" עם  שבעה חברים, ששרדו את השואה ועלו גם מצ'כיה. בשנת 1968 אבי רכש את מפעל "פלד הדרום " ברחובות ומפעל "הפח" העתיק את משכנו לרחובות.

תקופת הלימודים

את שנות לימודי בבי"ס היסודי למדתי בבית ספר "פינס" גם תקופת התיכון עברה עלי בגדרה. לאחר סיום לימודי בסמינר בית-ברל, שבכפר-סבא התגייסתי לצה"ל .

חיי משפחתי בארץ

בסיום השרות הצבאי בשנת 1968 נר שני של חנוכה, יום הולדתה של גדרה נישאתי לנחום הנקין וקבענו את ביתנו בגדרה ברחוב פינס, שבו אנחנו מתגוררים עד היום. אחרי נישואי, עבדתי שנה בבית ספר בקרית מלאכי. לאחר שנה התקבלתי לעבודה קבועה, בבית ספר "פינס", שבו  עבדתי 33 שנים. במשך השנים נולדו לי 4 ילדים. הבן הבכור טל אחריו שתי בנות תאומות יעל וגלית ואחריהן נולד רז בני הקטן. היום לטל 4 בנות כולן לומדות בבית ספר "פינס" גם הילדים של יעל ושל רז למדו ולומדים כאן.

מנהג שהמשפחה סיגלה לעצמה כבר כמה שנים טובות, אנו נוהגים להיפגש לארוחה משפחתית כל שבת אצלי ולהחליף חוויות ורשמים. אנחנו מאוד אוהבים את גדרה ושמחים לגור פה.

הזוית האישית

בר ויותם: למדנו על סבתא מה היא עברה בחיים על הקמת המשפחה מתי היא עלתה לארץ איפה היא גרה ("בית מייר") על הקמת מפעל " הפח " הרחבנו את הידע על המשפחה שלנו, נהנינו מזמן איכות יחדיו.