מאגר סיפורי מורשת

הקדמה

שמי יצחק צלאל, סבא שלמה, סבא רבא שלי נולד וגר בלודז' – פולין, בן להורים ילידי פולין ואחות בשם חיה.

במלחמת העולם השנייה לאבא של סבא שלמה היה מפעל טקסטיל וסבו היה רב עתיר נכסים. במלחמת העולם השנייה, סבא שלמה ומשפחתו גרו בגטו לודג' בתנאים קשים ביותר. אביו מת ברעב בגטו, אמו נרצחה במחנה השמדה אושוויץ ואחותו חיה הומתה באוטו גזים במחנה חלמנו.

תקופת העפלה

בתום מלחמת העולם השנייה, בשנת 1945 התקבצו שארית יהודי פולין בקבוצות. סבא שלמה הצטרף לקבוצה של קיבוץ שמטרתו הייתה לעלות לארץ ולהקים קיבוץ בארץ. בתקופת נדודיהם של הפליטים לארץ, הכיר סבא שלמה את אשתו מרים לה נישא על אדמת גרמניה. בשנת 1947 הם הגיעו לעיר הנמל מרסיי, שבדרום צרפת ושם עלו על ספינת עץ עלובה קטנה ממש קליפת אגוז ששמשה פעם ספינת דייגים. הספינה קלטה 650 איש ויצאה להפלגה ארוכה (כחודש), קשה ומתישה לכיוון הארץ. הם ישנו בה על דרגשים בצפיפות איומה ואכלו בעיקר דייסה.

אחרי כמעט חודש של שייט בים סוער וגלים שאיימו להטביע את הספינה, במרחק של 20 ק"מ מחופי הארץ, התגלו בלילה ע"י משחתת אנגלית שלמעשה עצרה אותם. האנגלים אמרו להם: "אתם עצורים" והתפתח קרב בין נוסעי הספינה לאנגלים, כתוצאה ממנו נהרג אחד העולים.

האנגלים השתלטו על הספינה וגררו אותם לנמל חיפה, בנמל חיפה הועלו העצורים על אניית גרוש וגורשו בכח לקפריסין. בקפריסין הם הקימו מחנה אוהלים בו גרו כחצי שנה, עד אשר ניתן להם אישור לעלות לארץ.

סוף הסיפור – התקומה

עם עלייתם לארץ בשנת 1947, סבא שלמה התגייס ונלחם במלחמת העצמאות ואחרייה עבר להתגורר בקריית טבעון עד יומו האחרון.

לסבא שלמה וסבתא מרים נולדו 2 בנים, 6 נכדים ו-11 נינים. סבא שלמה נפטר בשנת 2010 וסבתא מרים נפטרה בשנת 2005. כולם גרים בארץ.

הזוית האישית

בן צלאל מביא את סיפורו של סבו יצחק על משפחתו שזכתה לתקומה בארץ ישראל.

בן צלאל: למשפחתו של סבא לא הייתה מצבה, לכן כשהיה בקפריסין סיתת מצבת אבן אותה הביא לארץ.