מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

משואה לתקומה – מומיק פרסול

סבא מומיק פרסול והנכד בן וייל
עלייתה של משפחת פרסול ב- 1922
משפחת פרסול עלתה מפולין לישראל בשנת 1922 בעקבות אהבת הארץ והרצון העז להשתקע בה

משפחת  פרסול עלתה מפולין לישראל בשנת 1922 בעקבות אהבת הארץ והרצון העז להשתקע בה. סבא דויד היה יהודי דתי ורב גדול בפולין. במושבה אליה הגיעה המשפחה לא היו מספיק דתיים וכעבור שנה סבא דויד עבר להתגורר בירושלים ובנו , אבי ישעיהו נישאר ברעננה.  כעבור כמה שנים קיבל סבי מכתב מהקהילה בפולין  בו נתבקש לחזור לעיירה היות ורבה נפטר. סבא נסע. כאשר פלשו הנאצים לפולין המשפחה נלקחה לאושוויץ ונספתה בשואה. רק הדוד פנחס ניצל וכעבור כמה שנים חזר ארצה, לרעננה. בעקבותיו עלה גם בנו שבינתיים סיים קורס טיס בצרפת והיה בטיסה הראשונה של צה"ל. 
 
ההשתקעות ברעננה
המשפחה הגיעה בתחילה לתל אביב ולאחר כמה חודשי הסתגלות הופצה השמועה כי תוקם מושבה חדשה בשם "רענניה" (שלאחר מספר שנים שונה שמה ל"רעננה"). המשפחה עברה להתגורר בה ואבי ישעיהו עבד במטעי טבק.   
ילדותי ברעננה
נולדתי לפנינה ולישעיהו פרסול בשנת 1943 בבית חולים בלינסון. יש לי אח גדול בשם צביקה ואח צעיר ממני (שנפטר) ושמו חיים. אבי הקים את המסעדה הראשונה ברעננה ואימי עזרה לו בבישולים ובניקיון המסעדה. מרכז הבילויים באותה תקופה היו במסעדה- ואני התינוק, גודלתי בה. 
 
משחקי ילדות
שני משחקים אהובים עלי מילדותי. האחד נקרא "סוס ארוך". קבוצת הילדים הייתה נחלקת לשניים. קבוצה אחת הייתה עומדת בשורה , כאשר כולם כפופים. הילדים מהקבוצה השנייה היו קופצים, אחד אחרי השני, כאשר הראשון קופץ ונשכב על שורת הילדים. השני היה עושה את אותו הדבר ונשכב על הראשון שקפץ, וכך הלאה.
 
המטרה: הקבוצה העומדת הייתה חייבת להישאר באותו המצב מבלי ליפול. 
 
משחק שני נקרא "הקפות" (בימינו: בית שדה). קבוצה אחת הייתה פזורה במגרש וקבוצה שנייה עומדת בצד, כאשר לפי סדר עמידתם זורקים את הכדור. הקבוצה במגרש הייתה צריכה לתפוס את הכדור ולפגוע באחת מהתחנות שבמגרש על מנת "לשרוף" את הזורק שבינתיים מקיף את המגרש.  
 
משחקי קונדס בבית הכנסת
בשבתות ובחגים, כאשר כל תושבי המושבה "רעננה" התכנסו בבתי הכנסת הגדול, הילדים שיחקו ברחבה. היו אנשים שנהגו לצאת החוצה להתאוור על הספסלים ולדון בענייני דיומא. אנו הילדים, היינו מגיעים בסתר וקושרים את קצוות הטליתות לספסלים, וכאשר האנשים רצו לקום, הם גילו שהם קשורים והיו רודפים אחרינו בכעס ובאיומים. 
 
תרבות ומנהגים
חיי התרבות ברעננה היו דלים מאד. היה אולם "בית העם", שם התאספנו להרצאות ולהצגות. מאוחר יותר, נבנה אולם הקולנוע "בית הפועלים"- שם נערכו הצגות וסרטים. פעילות נוספת הייתה בברכת השחייה ובקולנוע "צוק אור". זה היה אולם קולנוע קיצי. עיקר הפעילות בקולנוע ובבריכה היו בימי חמישי. בקולנוע הוצגו מערבונים מיוחדים.    הפעילות הנוספת הייתה בתחום הספורט. אגודת הפועל ומכבי רעננה עסקה בעיקר בתחום הכדורגל, הכדורסל והאתלטיקה, שנתנה מענה לנוער ולבוגרים.   
 
נערותי ברעננה
בבית הספר היסודי למדתי בבית ספר "מגד" ובתיכון למדתי בקיבוץ רמת דויד עד כתה י'. משם עברתי ללמוד בפנימייה הצבאית בצריפין. בתקופה זו כבר הייתי שחקן כדורגל וכדורסל ואתלט מצטיין. שיחקתי ב"הפועל רעננה" כדורגל וב"מכבי רעננה" כדורסל. הייתי פעיל בתחום הספורט כשחקן בהפועל רעננה. עם השנים המשכתי כיושב ראש הנהלת הפועל רעננה ומרעננה עברתי להפועל כפר סבא כחבר הנהלת הקבוצה אשר גם הקבוצה זכתה בגביע המדינה בכדורגל . לאחר מכן, עברתי לתחום הכדורסל נשים במכבי רעננה ושימשתי כיושב ראש הקבוצה, אשר זכתה פעמיים בגביע המדינה.   
 
השירות הצבאי
שירותי הצבאי החל בפנימייה הצבאית בצריפין. לאחר מכן, שירתתי בחיל השריון, ובמילואים השתתפתי במספר מלחמות ובמבצע כראמה לתפיסת יאסר ערפאת. מאוחר יותר, התגייסתי לשירות המשמר האזרחי, שם שימשתי כקצין בתחנת רעננה. 
 
הפעילות הציבורית
כמו כן הייתי חבר הנהלת מועצת העיר רעננה במשך 15 שנה ויו"ר ועדת תרבות נוער וספורט, ועדת בנין ערים וביטחון וקצין במשמר האזרחי ברעננה. מרעננה המשפחה עברה לגור בצורן ובבחירות הראשונות נבחרתי כחבר הנהלת המועצה, יושב ראש וועדת תרבות ויושב ראש המתנ"ס הראשון בצורן!  
 
משוב
סבא: המפגש המיוחד  בבית הספר הסב לי הנאה רבה וחיזק את הקשר המיוחד בין סבא לנכד. כתוצאה מכך  שותפה גם כל המשפחה בהעלאת זיכרונות  והשלמת הידע בשורשי המשפחה לדורותיה.
בן: נהניתי מאוד לבלות עם סבא שלי במפגשים המשותפים. היה לנו זמן איכות משותף, דבר שלא קרה לפני כן. אני רוצה להודות לסבא שלי שהתאמץ מאוד להגיע למפגשים למרות הקושי שבפציעתו. גיליתי שסבא שלי איש רב פעלים וחשוב בקהילה ושאני גם קצת דומה לו בשובבות של הילדות . 

מילון

רענניה
שמה המקורי של העיר רעננה

ציטוטים

”משפחת פרסול עלתה מפולין לישראל בשנת 1922 בעקבות אהבת הארץ והרצון העז להשתקע בה. “

הקשר הרב דורי