משאת נפשו של אבי היה לגור בעיר ירושלים היא עיר הקודש
סיפור החיים של סבתא איריס
הבית בעיר העתיקה בירושלים
עלייה לארץ
שמי איריס ונולדתי בבגדד בשנת 1944. גרנו שם עד פרוץ מלחמת
השחרור בשנת 1948. כל החיים הטובים שהיו ליהודים הסתיימו בעת הכרזת מדינת היהודים – היא מדינת ישראל. אז החלו התנכלויות, שנאה רבה ומאסרים רבים של יהודים ללא סיבה. בעקבות כך החלה העלייה לארץ של יהודים שחיו בכל מיני
ארצות בעולם, וברור היה שגם יהודי בגדד יעלו לארץ הנכספת זה אלפי שנים.
בשנת 1951 קבלנו היתר עלייה לארץ בעזרת שליחי עלייה מישראל והחלו ההכנות הן במחשבה והן בישום, ודי מהר – הנה אנחנו בארץ ישראל כל המשפחה שלנו!
בחו"ל לא נתנו היהודים שמות עבריים כי הערבים התנכלו להם ושמי היה דניס. בארץ החלפנו את שם משפחתנו
מאבולכיר ל-ברטוב, שהוא תרגום מדויק של השם. לדעתי זה היה סימן לקליטה והשתרשות
מהירה בארץ מחוז חפצינו. מאוחר יותר בארץ, כאשר הכרתי את בעלי יליד הארץ הוא ביקש: אנא שני את שמך לעברית. אז נפלה ההחלטה לקרוא לי איריס לשמחת שנינו.
משאת נפשו של אבי היה לגור בעיר ירושלים היא עיר הקודש. בסך הכל ילדותי בארץ הייתה מעט קשה, אך אט אט הרגשתי איך אני מנצחת את החיים: גדלה, פורחת וגאה בהישגי.
תמונת דרכון יהודי מבגדד
סיפור האהבה ביני לבין בעלי
בגיל 17 הכרתי את בעלי לעתיד יוסי. בעלי יוסי
נולד בעיר העתיקה בירושלים שם התגוררו הוריו עם ילדיהם ברובע היהודי. הוא נולד
"בהדסה הר הצופים" בזמן מלחמת השחרור. עם כיבושה של העיר העתיקה בידי הירדנים, גורשו כל התושבים היהודים לקטמון הישנה, שם גרה כל משפחתו למעט הגברים והבחורים
הצעירים שנלקחו בשבי הירדני. השבויים שהו בשבי הירדנים כמעט שנה וביניהם היה גם אביו של יוסי יהודה
ארבל.
במסגרת שחרור המבוגרים, בעלי המשפחות והפצועים שוחרר גם אביו של יוסי. אני ויוסי הינו
חברים טובים ומאוהבים כמעט ארבע שנים, ובסיום לימודי התיכונים, ב-14.7.65, החלטנו להינשא. כיום אנו ביחד 50 שנה, ולפני זמן קצר חגגנו את "חתונת הזהב" ברוב שמחה
ואושר.
נולדו
לנו 3 ילדים: מירב הבכורה נשואה לשמוליק ולהם שלושה בנים: ליאל, נדב ותומר. יהודה, בננו האמצעי, נשוי לסיגל ולהם שלושה ילדים: קארין, גל
ואסף. עוז, בן הזקונים, נשוי לרינת ולהם שלוש בנות: ליאור, שחר
ונוגה.
בסך הכול אבני הדרך של חיי נראים לי מוצלחים ואני
מאושרת באהבתי לבעלי, ילדיי, חתניי, כלותיי, ונכדיי.
סבא וסבתא ביום חתונתם 
סבא וסבתא בקולנוע
שיר היכרות בין סבא לסבתא
בלדה בגשם
כן – באותו היום ירד גשם
הצעת לקחת אותי הביתה
ישבתי בטוסטוס מאחוריך בשקט
לא הוצאתי הגה – קצת פוחדת
תפשי במותני – אמרת
פן תפלי למטה
ויותר לא דיברת – שתקת
ורק חולצתך ברוח רטטה
הגענו לכניסת ביתי
תודה!! אמרתי – וקצת אהבתי
ואתה – מבטך עטף את כולי
האומר – ילדה את עוד תהיי שלי!
המשכת להביט ושאלת?
האם תרצי גם מחר הביתה?
כן! עניתי בשקט
קצת מחייכת והרבה מתביישת .
וכך המשכנו לנוע בקטנוע
עד שהצעת ללכת לקולנוע
ישבנו ביחד וזללנו פופקורן
התאהבנו נראה לי – ואתה קורן
והיום אני מברכת את הטוסטוס
בו חיבקתי גבך מאחור – ואמרתי טוס
כששיערי מתנפנף ברוח
ועל חולצתך נשכב לנוח
בית ומשפחה כיום
פרשתי לגמלאות בשנת 2004 וכאן החלו מנקודת ראייתי "החיים הטובים" נטולי דאגות פרנסה. נרשמתי להרבה חוגים להם נפשי כמהה הרבה שנים כמו ציור, התעמלות, עבודות יד למיניהן, טיולים בארץ ובחוץ לארץ ולפעמים אני גם חוטאת בכתיבת שירים. אני נפגשת עם חבריי לעבודה במסגרת פעולות הגמלאים אנו יוצאים לטיולים ביחד לסדנאות, הרצאות ומסיבות, ונהנים אחד בחברת השניה. לאחרונה התמקדתי יותר בציורי שמן ובזמני הפנוי כותבת שירים בחרוזים ואף הצלחתי להוציא ספר שירים ותמונות חילקתי אותו לכל משפחתי ידידי ואוהבי.
כפי שצינתי ילדתי שלושה ילדים שכיום נשואים ולכל אחד מהם שלושה ילדים.
ספר השירים והציורים של סבתא איריס
אנו גרים כיום בגבעת משואה בירושלים, בית חלומותינו אוסף את ילדיי, בני זוגם ונכדיי כמידי שבוע ובחגים שומעים סיפורים וחוויות שעברו במשך השבוע ואנו נהנים מאוד. כיום אנו חיים את "הגיל מהשלישי" ומשתדלים לעבור מהמורות בריאות ובגידת הגוף עד כמה שזה ניתן ומקווים לטוב.
סבא וסבתא היום
שיר לסיום תכנית הקשר הרב דורי (מאת איריס ארבל)
סבתא – שאלה שחר
התרצי לבוא מחר?
לאן ? שאלתי? – לא התמהממתי .
יש חוג מחשבים בבית ספרינו
נכדים ונכדות – סבים וסבתות
יושבים כולם מול מחשב
בוחרים נושאים – עליהם לכתוב
יש הרבה נושאים בגילינו
אך הזכרון לא ממש אצלנו…
לא נורא! נתאמץ אמרה שחר
ומיד התחילה בכתיבה – כאילו אין מחר
ובתוך כל ההתרגשות וההמולה
מתהלכות שתי מורות מקסימות
הבקיאות מאוד בחומר
שולפות מייד תשובות לשאלות
ועוזרות לכולם – בלי דברים ואומר.
האחת, ליבי, מקלידה במחשב
במהירות הבזק
והשניה שרון – שולפת תשובות
ומרגיעה מיד
הן נבונות וחייכניות – ואותנו משמחות
כל שיעור יפה מקודמו
ואנו מחכים לעוד…
כך עוזרות לסיים עבודות
כי כולנו נוסעים "לבית התפוצות"
מתרגשים להיות יום שלם עם אהובינו
ולהשאיר מזכרת לשאר נכדינו
ושחר נכדתי המקסימה
יושבת מול מחשב – מסבירה ומקלידה
"אין דבר סבתא – את תלמדי הכל
אבוא אליך – אלמד אותך המון"
ושתינו מרוצות ושמחות
ואחת לשנייה מעתירות נשיקות
תשע"ו, 2016
מילון
השתרשותנטיעה באדמה
משאת נפשו
רצונו
התנכלות
פגיעה באדם אחר מתוך זדון
הנכספת
נחשק רצוי דרוש
היתר
אפשרות
מחוז חפצינו
מקום שנחשקנו והגענו אליו
שהו
נוכח באותו מקום לזמן מה
אבני הדרך
מסלול
פן
שלא
רטטה
רעדה
קורן
כולך אור
כמרה
חשקה רצתה
מקמורות
קשיים
ציטוטים
”התמדה ורצון זה הדרך לנצחון“