מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מרעש האדמה באגאדיר לקריית גת בארץ ישראל

הסבא ציון ונכדתו נחמה דינה
הנכדה נחמה דינה
היינו לכודים זמן רב בתוך הבית, עד שאחי הגדול הצליח בסופו של דבר לפרוץ את הדלת.

שמי ציון אבוחצירא נולדתי בשנת 1954 בעיר אגאדיר שבמרוקו להוריי, יעיש ודודה אבוחצירא.

אמי היתה עקרת בית ואבי היה צורף. רבים ממשפחתו של אבי היו צורפים, הם היו מכינים תכשיטים יפים וכלי כסף. גם הערבים היו באים לקנות מהם ומעריכים את עבודתם. היה לנו לבוש מסורתי של יהודי מרוקו ז'לביה ותרבוש שהוא כובע מרוקאי. גדלתי בעיירה אינזגן השוכנת בסמוך לעיר אגדיר, למדתי ב"חיידר" היה לנו מלמד בשם חזן שמעון. הוא  היה מלמד אותנו תורה, נביאים ודקדוק של השפה העברית. למדנו, כמובן, לקרוא ולכתוב.
בשנת 1960 ב-29 לפברואר, בשעת לילה הקרובה לחצות, התרחשה בעיר אגדיר רעידת אדמה חזקה שארכה 15 שניות בלבד, העיר נהרסה כולה וקברה תחת הריסותיה כ-15,000 תושבים מתוכם כ-1500 מהקהילה היהודית.
היות שגרנו סמוך לאגאדיר, הרעש הנורא הורגש גם אצלנו בבית. פתאום השתרר חושך גמור בכל הבית והכל בבית זז. ניסינו לצאת החוצה כדי להבין מה קורה? אך בעקבות רעידת האדמה דלת הבית נטרקה ולא הצלחנו לפתוח אותה. היינו לכודים זמן רב בתוך הבית, עד שאחי הגדול הצליח בסופו של דבר לפרוץ את הדלת.
ברחנו במהירות מהבית החוצה, ורק אז נודע לנו גודל האסון. ושאנחנו עוד ברי מזל.בחוץ עמדו חיילים צרפתים שהאיצו בנו לעזוב מיד את המקום מחשש לרעש נוסף. הם לקחו אותנו לנמל והעלו אותנו לאוניית משא, המומים ומבוהלים עשינו כל מה שנתבקשנו, והגענו לקזבלנקה.
שם הצרפתים עזרו לנו במזון ודיור והתחלנו להתארגן ולהתבסס בעיר קזבלנקה. בגיל שש התחלתי ללמוד בבית ספר יהודי. שם למדנו את מקצועות: חשבון, דינים, תורה וצרפתית. אחרי שנה העבירו אותי לישיבה בעיר פאס. בישיבה למדתי כחצי שנה וחזרתי הביתה. שוב חזרתי לבית הספר.
לאחר תקופה קצרה הבריחו אותנו דרך הים לצרפת על מנת לעלות משם לארץ ישראל. ההפלגה באנייה היתה קשה, אני זוכר את האונייה מטלטלת מצד לצד, ואת ההרגשה הלא טובה שהיתה לי.
הגענו למחנה צבאי בצרפת. שם שהינו שלושה חודשים. הוריי תמיד חלמו על עלייה לארץ ישראל, ארץ הקודש, הארץ המובטחת לעם ישראל. ואז יצרנו קשר עם נציגי ממשלת ישראל שם. הם דאגו לשלוח לנו מטוס ישראלי לישראל.
עלינו לארץ בשנת 1963. כשהגענו לארץ פקידי הסוכנות היהודית קיבלו את פנינו . הם חילקו לנו מזון וציוד מינימלי ושיכנו אותנו בקרית גת ברחוב סמדר.  אבא שלי התחיל לעבוד ב"קרן קיימת לישראל" אבל בקושי הייתה פרנסה, ולכן גם האחים הגדולים שלי נאלצו לצאת לעבוד כדי שנוכל להתפרנס בכבוד, וכסף כדי לשלוח את הילדים הקטנים לבית הספר. אני למדתי בבית ספר "משואה" ובחופשות הלימודים יצאתי גם לעבוד כדי לעזור למשפחה.
בשנת 1967 פרצה מלחמת "ששת הימים", אחי הגדול גוייס למלחמה. בסיום ששה ימים של מלחמה, ישראל ניצחה את מצרים ואת כל המדינות הערביות שתקפו אותה.היו הרבה ניסים במלחמה זו.
כשנתיים לאחר מכן החלה  מלחמת ההתשה בין חיילות מצרים לחיילי ישראל. חיילות המצריים יזמו  הפגזות חוזרות ונשנות על חיילינו שבגיזרת מצרים.
ובמהלך מלחמה זו נפל אחי מיכאל ז"ל שהיה בן 22. המקרה הטרגי של מות אחי גרם לכולנו צער ויגון נורא. רק לאחר תקופה ארוכה  חזרנו לשיגרה אומנם זה היה קשה אבל לא היתה לנו ברירה אחרת, היינו חייבים להמשיך לחיות.  אבל אבי מאז היה מאוד עצוב והתקשה לחזור לשגרה ואחרי תקופה לא ארוכה נפטר מהצער והכאב.
התגייסתי לצבא ושרתתי בחאן- יונס ליד עזה. השרות היה שגרתי עד שפרצה מלחמת "יום כיפורים". בעצם היום הקדוש- יום הכיפורים התחילו לגייס הרבה אזרחים. המלחמה הייתה קשה מכיוון שהיא הייתה בהפתעה והמדינה לא היתה ערוכה למלחמה. המלחמה ארכה כ-3 חודשים. לא הייתי הרבה זמן בבית ולא הייתה לי אפשרות ליצור קשר עם המשפחה שלי. ההורים שלי דאגו לי ולאחי שגם הוא גוייס למלחמה. היינו לכודים בחאן-יונס במשך חודשיים עד שבאו והצליחו לחלץ אותנו. זו היתה מלחמה קשה מאוד.
לאחר השחרור מהצבא עבדתי במפעלים ליצור מסיכות גז, ולאחר מספר שנים עבדתי בעיריית קריית גת. באחת השנים נסעתי לטיול בצפון, שם הכרתי את אשתי לעתיד, אהובה, והמשכנו לשמור על קשר של מכתבים ונפגשנו, ולאחר כשנה החלטנו להתחתן. הורינו שמחו מאוד בחתונה. החתונה התקיימה בקרית גת, קנינו דירה יחד והמשכתי לעבוד בעירייה.
כיום אני בפנסיה, יש לי סדר יום של שיעורי תורה, ואנו רווים נחת מילדינו ונכדינו.
תשע"ו

מילון

מלחמת ההתשה
הייתה מלחמה בין ישראל לבין מצרים, שהחלה ב-8 במרץ 1969 ונמשכה עד 7 באוגוסט 1970, מועד שבו הסכימו הצדדים על הפסקת אש שנכנסה לתוקף למחרת. את השם "מלחמת ההתשה" העניק לה נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר,והיא הסתיימה בהתשה של שני הצדדים.

מלחמת יום הכיפורים
פרצה ביום הכיפורים ה'תשל"ד, 6 באוקטובר 1973, בהתקפת קואליציה של צבאות מדינות ערביות כנגד ישראל, בהובלתן של סוריה ומצרים. המלחמה התרחשה בעיקר בסיני וברמת הגולן, ונמשכה עד 24 באוקטובר 1973 יזום המלחמה על ידי מדינות ערב הפתיע את אגף המודיעין של צה"ל, שלאחר הניצחון הגדול במלחמת ששת הימים ב-1967 לא צפה את פתיחתה, ולא את עוצמת המתקפה ומאפייני הלוחמה של צבאות ערב. עם זאת, עד סוף המלחמה הצליח צה"ל להפוך את הגלגל, להתאושש מההלם הראשוני ולנצח במלחמה.

ציטוטים

”כיום אני בפנסיה, יש לי סדר יום של שיעורי תורה, ואנו רווים נחת מילדינו ונכדינו“

הקשר הרב דורי