מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מרים איתן סיפור חייה של סבתא רבתא

מרים גילה ואני
כרזת גיוס לצבא הבריטי ויקיפדיה
גילה חורש מספרת את סיפורה של מרים איתן לבית רוסינק ילידת 1919, סבתא רבתא שלה

גילה חורש מספרת לאסף על סבתא רבתא שלה מרים איתן:
 
מרים הבת השלישית והצעירה של הוריה אביה יליד פולין עזב משפחה של 8 ילדים בגיל 16 כדי לרכוש מקצוע ולהתפרנס משענות. אמה, ילידת ליטא הייתה בת רביעית בין חמש בנות במשפחה ענייה וגם היא עזבה את משפחתה כדי להתפרנס. למדה לתפור כובעים ופתחה חנות לכובעים באסטוניה.
 
באסטוניה לא היו יהודים והיא לא יכלה למצוא לעצמה בן זוג , היגיע מרים, ללטביה. שם פגשה את בעלה. מרים אמא של סבתי, סבתא רבתא שלי, כתבה בגיל שמונים בערך את סיפור חייה בין היתר בגלל שהיא בעצמה ידעה מעט מאוד על סיפור החיים של הוריה וכשרצתה לדעת כבר לא היה את מי לשאול.
 
המשפחה הייתה משפחה ציונית ושקלה לעלות לפלשתינה, בינתיים העסקים בלטביה היו מוצלחים והרצון לבוא לארץ התבטא בכך שאביה נסע לפלשתינה לקנות קרקעות ליום שיבוא. הראשונה להגיע לארץ הייתה מרים. בשנת 1937, בהיותה בת 1, באה ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים. הוריה אחיה ואחותה נשארו בלטביה.
 
כל קיץ מרים באה לבקר את משפחתה, בביקור האחרון הסובייטים השתלטו על לטביה ומרים כמעט נתקעה בלטביה בגלל שלקחו לה את הדרכון. בדרך לא דרך הצליחה מרים לצאת מלטביה בחזרה לארץ.
כמה מילים על מה שקרה למשפחה של מרים בשנות מלחמת העולם השנייה, בשנת 1939 סופחו המדינות הבלטיות לברית המועצות, בעלי הרכוש ביניהם אביה ואחיה ומשפחותיהם  נשלחו לסיביר ורכושם הולאם.
אחותה (הדסה) ומשפחתה נשארו בלטביה ונרצחו על ידי הגרמנים שהגיעו ללטביה מאוחר יותר. באותו זמן מרים בארץ לומדת באוניברסיטה הכירה את  אברהם יליד הארץ התחתנה אתו דאגה ולא ידעה מה קורה עם משפחתה.
 
מרים  מתגייסת לצבא הבריטי – נשלחת לאיטלה
בשנת 1943, החליטו מרים ואברהם להתגייס לצבא הבריטי, אברהם התגייס לחיל האוויר ונשלח למצרים ומרים לחיל הנשים ונשלחה לאיטליה. מרים נשלחה לנגב לטירונות קצרה אך לא קשה "קצת תרגילי סדר קצת קילוף תפוחי אדמה קצת ניקוי בתי שימוש וקצת צחצוח נעליים וכפתורים לפני מסדר". מרים הלכה לקורס פקידות ולמדה להדפיס ולערוך טקסטים וחוברות הדרכה.
 

כרזת גיוס לצבא הבריטי ביישוב היהודי בארץ ישראל – ויקיפדיה

תמונה 1
ביחידה זו היא הכירה את בלה חברתה הטובה ביותר עד יום מותה. בלה עדיין חיה , צלולה וזוכרת היטב.
מרים לא ידעה לאן ישלחו אותה וכל פעם שהגיעה לחופשה כתבה ושלחה חבילה ומכתב למשפחתה בסיביר.
מרים לא יכלה לספר למשפחה שהיא בצבא ולהוסיף להם דאגות אז היא סכמה עם גיסתה שהיא תשלח לה מכתבים למשפחה והגיסה תשלח אותם מהארץ.
בשנת 1943 מרים נשלחה לאיטליה דרך אלכסנדריה. בסיסה היה בדרום איטליה שהופצצה קשות במלחמה על ידי הבריטים והאמריקאים ומאוחר יותר ע"יי הגרמנים. היחידה שכנה בוילה מקסימה שם היו גם המשרד וגם המגורים. אחרי כמה זמן התחילו החיילות לטייל בטרמפים ביום החופשי שלהן. חלק מהטרמפים היו בטיסה: טרמפ לשדה התעופה הצבאי הקרוב ושם חיפשו טייס ושאלו לאן הוא טס.
 
באחד הימים מרים וחברה מצאו טייס קנדי שהיה אמור לטוס במטוס קטן לפירנצה שזה עתה נכבשה ע"יי כוחות בעלות הברית. המטוס היה כה קטן שהיה מיועד לטייס אחד והבנות ישבו בתא קטן בסמוך למנוע זו על ברכי זו.
לפניי שהטייס סגר את התא שלהן הן שאלו כמה זמן הטיסה ונענו: שעה וחצי. הטיסה ארכה שלוש שעות והן לא הבינו למה. "כאשר המטוס נחת כעבור 3 שעות והטייס פתח את הדלת שלהן נפלנו כמו 2  גושי קרח לזרועותיו והתפלאנו עד כמה השדה הזה דומה לזה שהמראנו ממנו, עד שהבנתי שחזרנו לשדה שהמראנו ממנו. שדה התעופה בפירנצה היה מוצף והטייס קיבל הוראה לחזור חזרה". הוא התנצל בפניהן על מזג האוויר.
 
בתחילת אוקטובר 1945, הייתה מרים על אוניית מלחמה מצרית שהפליגה לאיסמעליה במצריים ומצאה את אברהם בעלה מחכה לה בנמל, הוא שירת במצריים וקיבל חופשה לכמה ימים. כך היא מצאה את עצמה בסרפנד עם תעודת שחרור, שמלת בית מכותנה ועשרים לירות שטרלינג דמי שחרור. החזרה לארץ לבד הייתה קשה וגם האנשים שהכירה בעבר נראו לה זרים, והיא חשבה לעצמה למה אני מרגישה כך? והגיעה למסקנה שזו היא שהשתנתה ולא הם.
 
בתחילת 1946 היא קיבלה מיידע על גורלה של הדסה אחותה ומשפחתה, הדסה ובנה דני שלא מלאו לו שנתיים נרצחו בריגה ע"י הנאצים. גיסה בובי, בעלה של הדסה שהיה פעיל במחתרת שהתארגנה בגטו ונכשלה, הוצא להורג בשנת 1943 . אברהם שוחרר מהצבא בשנת 1946 וחזר הביתה. בשנת 1947 נולדה גילה, סבתא מצד אמא שלי.
 
הנס של גילה
בפברואר 1948 הצבא הבריטי החל לצאת מפלשתינה וכמה חיילים בריטים "השאירו מתנת פרדה" משאית מלאה חומר נפץ, שהרסה חלק גדול של רחוב בן יהודה עם הרבה קורבנות בנפש. זה קרה כמה דקות לפניי 7 בבוקר, אברהם בדיוק יצא מהבית, גילה שהתינוקת בת חצי שנה, ישנה במיטתה ליד החלון ומרים ישנה במיטתה.
מרים ואברהם גרו קרוב, פתאום בא הפיצוץ והעיף את מרים מהמיטה, הגג התפרק וחתיכות עץ ורעפים נפלו עליה. אי אפשר היה לראות מרוב אבק, הכל היה שחור ועד שמרים גיששה את דרכה למיטה של גילה היא הייתה מוכנה לגרוע מכל. אבל קרה נס, גילה ישנה במיטה מלאה בשברי זכוכית ורעפים פניה מכוסות בשכבת אבק עבה, למרבה המזל נכנס באותו הרגע אברהם שלא הספיק להתרחק מהבית.הם נשארו בלי גג בלי חלונות ובלי דלתות וגרו בדירת חברים.
 
אחרי יציאת הבריטים ירושלים הייתה במצור במשך חודשים ארוכים כאשר הכוחות הערביים חוסמים את הדרך לירושלים. היה קשה להשיג מזון ובעיקר היה קשה להזין את גילה התינוקת. מרים הצליחה לצאת מירושלים באחת ההפוגות והצטרפה למשפחה ברעננה.
לאחר המלחמה חזרה מרים לירושלים מצאה עבודה בביה"ס לרפואה בהדסה ומכאן התחילה הקריירה הארוכה שלה כמזכירה רפואית וכמתנדבת במשימות שונות, בעיקר בתחום הסיעודי, אבל על כך לא נרחיב בסיפור זה.
 
העשרה

"במהלך מלחמת העולם השנייה התנדבו רבים מבני היישוב העברי בארץ ישראל לצבא הבריטי כדי להשתתף במלחמה נגד גרמניה הנאצית. היישוב ראה עצמו בנסיבות אלה כבן ברית אקטיבי של הממלכה המאוחדת (בריטניה), ובמהלך המלחמה התנדבו 38,000 יהודים לשרת בצבא הבריטי, מספר רב ביותר ביחס לאוכלוסיית היישוב הכוללת באותה עת, שמנתה כ-431,000 איש". ויקיפדיה
תשע"ו

מילון

התנדבות היישוב לצבא הבריטי
במהלך מלחמת העולם השנייה התנדבו רבים מבני היישוב העברי בארץ ישראל לצבא הבריטי כדי להשתתף במלחמה נגד גרמניה הנאצית. היישוב ראה עצמו בנסיבות אלה כבן ברית אקטיבי של הממלכה המאוחדת (בריטניה), ובמהלך המלחמה התנדבו 38,000 יהודים לשרת בצבא הבריטי, מספר רב ביותר ביחס לאוכלוסיית היישוב הכוללת באותה עת, שמנתה כ-431,000 איש.

דור
החלפה של הורים בילדים

ציטוטים

”לא תמיד החיים מחייכים“

הקשר הרב דורי