מאגר סיפורי מורשת

שמי משה (מישה) בלכרוביץ'. נולדתי באוקראינה בעיר קייב בירתה בשנת 1945 בגיל שנתיים עברתי לווילנה, אבי שאול היה חזן מלחין והמנצח של המקהלה היהודית הראשונה בקובנה, למדתי מוזיקה בווילנה ובשנת 1972 עליתי ארצה.

במשך 40 שנה הייתי חלק מהנוף המוזיקלי בארץ. איך זה התחיל:

איך גיליתי את קישקשתא

חודשיים אחרי עלייתי לארץ ישראל הכרתי את המלחין סשה ארגוב, והוא הזמין אותי לנגן בהצגה "חגיגת קיץ" בתאטרון הקאמרי. אחר כך הזמינו אותי לנגן בעוד הצגה בקאמרי "יעקובי ולידנטל" שכתב וביים חנוך לוין. הוא אהב את נגינתי והמשכתי לעבוד אתו במשך 15 שנה בכל ההצגות שהוא ביים.

תכניה של ההצגה יעקובי וליידנטל

בשנת 1976 עלתה בטלוויזיה הלימודית התונית לילדים "מה פתאום" (קישקשתא). אני הלחנתי את שיר הפתיחה "קוראים לי קישקשתא" שהצליח מאוד ודור של ילדים גדל עליו. אחרי ההצלחה של קישקשתא המשכתי להלחין ולנגן תכניות כגון "פרפר נחמד" "ציפטפוט" ועוד. השחקן שלמה ניצן שהשתתף בתכניות הזמין אותי לנגן ולנהל את הפסטיבל החסידי, שם הכרתי את הזמר המתחיל עוזי חיטמן ועזרתי לו לכתוב ולעבד את השיר "אדון עולם" שגם הוא הצליח בעיבודי. עשיתי ניהול מוזיקלי להרבה מחזות זמר לדוגמה "המלך ואני".

אני ויוסי גראבר

מאז התפרסמתי ועבדתי עם הרבה שחקנים וזמרים מוכרם: ישראל גוריון, עוזי חיטמן, דודו פישר ועוד. פגשתי אנשים חשובים, ביניהם גולדה מאיר, וכתבתי מוזיקה להרבה הצגות בתיאטרון הקאמרי, חיפה, יידישפיל ואני ממשיך לעבוד.

אני ורבקה רז

במקביל לעבודתי רציתי להמשיך לפתח את תרבות היידיש בישראל בכך שהייתי מנהל המוזיקלי של הלהקה "אנחנו כאן". הלחנתי שירים לפסטיבל שירי היידיש והופעתי עם אחותי עליזה ברחבי הארץ. בני, טל, ממשיך את השושלת המוזיקלית וגם הוא הפך למלחין, שחקן ומעבד מוזיקלי מוכר. יש לי עוד שני ילדים, שחר ומאיה שגם הם למדו לנגן.

המסר שלי הוא שנכדיי ימשיכו את השושלת המוזיקלית שהתחיל אבי.

בחרתי בסיפור זה מכיוון שאני רוצה שגם נכדי והדורות הבאים ידעו על סיפור חיי.

שיר הפתיחה של התוכנית מה פתאום (קישקשתא):

כתבות בעיתון עליי

קישקשתא (נלקח מהאתר youtube.com)

הזוית האישית

סבא משה: נהניתי מאוד מהמפגשים ומהארגון שלהם, תודה רבה לדלית.

הנכד תומר: נהניתי מאוד מהמפגשים, היה כיף לעבוד עם סבא