מאגר סיפורי מורשת

איך הכל התחיל?

סבתא יהודית מספרת:

בתימן גרו הרבה יהודים שכל חלומם היה לעלות לארץ ישראל וללמוד תורה. ברגע שהוקמה מדינת ישראל, התחילו שמועת שעברו מפה לאוזן על כך שרוצים להעלות את היהודים מתימן לארץ ישראל. היה חשוב לכולם להסתיר זאת כדי שהערבים והמוסלמים לא ידעו על כך. מהארץ נשלחו נציגים שמטרתם הייתה לעלות את היהודים מתימן בחשאי.

ליהודים נאמר שיבואו לאסוף אותם מכל מיני כפרים וערים ואמרו להם את מקום המפגש. כדי להגיע אליו היה עליהם ללכת מרחקים ברגל עם מעט מטלטלים שלקחו איתם ומעט צימוקים ותמרים,  מזון שלא מתקלקל בחום. היו כאלה שהלכו 5-3 ימים עד שהגיעו למקום המפגש שממנו הובטח להם שיעלו אותם לארץ. שם הם הועלו בחשאי, בשעות הלילה, על מטוסים מסוג "הרקולס" שבדרך כלל משמשים לציוד בלבד, והבטיחו להם שכאשר יגיעו לארץ ישראל לירושלים הקדושה כל משפחה תקבל בית.

כשהגיעו לארץ ישראל…..

מיד אחרי שנחתו בשדה התעופה "בן גוריון" העבירו אותם לגור באוהלים בעין שמר. בערב ירדו גשמים ורוחות חזקות נשבו, שסחפו את האוהלים (כולל את המיטות והמטלטלים שלהם). כבר אז, הבטיחו להם שכל אחד יקבל צריף. בבוקר כל הנשים וגברים יצאו לנטוע עצים בקרן הקיימת.

מה עבר על סבא שלי ומשפחתו……

כשסבא שלי עלה לארץ בשנת 1949 הוא היה בן שנה. זה היה שנה אחרי קום המדינה. לסבא שלי נולדו בתימן עוד אחים יותר גדולים אבל הם לא שרדו את הטלטלות שהם עברו בתימן, חלו במחלות ונפטרו. רק סבא שלי ואחיו הגדול עלו לארץ עם המשפחה המורחבת. כשהגיע היום המיוחל, ביקשו מכולם להתאסף במועצת הפועלים העברים. נאמר להם בשמחה שהם יגורו בצריפים קטנים ופיזרו אותם בכל הארץ, סבי והמשפחה המצומצמת. לקחו אותם לשכונת "גיל עמל" שנמצאת ברמתיים, (הוד השרון), ושם גדלו והתפתחו.

אחרי כמה שנים…….

אחרי 8 שנים הם קיבלו בית בשטח של חצי דונם ובו חדר וחצי. שם סבי ואחיו גדלו והתחנכו בבתי ספר דתיים. סבא רבא שלי היה חבר במועצת הפעלים של גיל עמל, מגדיאל הוד השרון. בתקופה זו היו אוספים את כל הפועלים ומשלמים להם משכורת בגרושים ובלירות ומי שהיה רוצה היה מקבל גם שק של תפוזים. בהמשך השנים סבא רבא שלי היה מנהל עבודה בפרדסים של אריק שרון ז"ל. סבי אהרון היה הולך לעזור לאבא שלו אחרי הלימודים. סבא שלי למד בבית ספר להיות מכונאי בכיר ומבוקש ובמשך השנים הוא נהיה מנהל עבודה בחברה קבלנית בה עובד עד היום.

מה קרה בלילות…..

בלילות היו פרעות. פורעים מקלקיליה היו נכנסים לשכונה וזורקים בקבוקי תבערה שנקראים בקבוקי מולטוב. אנשי השכונה החזירו להם באותה הדרך ואנשים נהרגו משני הצדדים. קם ארגון שמירה, והמתנדבים בו היו מפטרלים בלילות בין המעברים של גיל עמל, כפר סבא, קלקיליה. בהדרגה השמירה על הביטחון עברה לידי צה"ל שסגר את המעברים ולא אפשר להיכנס יותר.

קישור לקובץ התיעוד של סבא אהרון

הזוית האישית

סבתא יהודית: היה לי מאוד כיף עם נכדתי, שאני לא מספיקה להיות איתה בזמן איכות וכאן ניתנה לי ההזדמנות. שמחתי שהיא הכירה סיפורים עלינו שלא הכירה קודם שגרמו לה גם להתגאות במשפחה שלה.

נועה: היה לי ממש כיף עם סבתא כי אין לנו המון זמן ביחד וגם למדתי המון על משפחתי גם כאלה שאני לא מכירה כיום וזה לא מובן מאליו שכך סבתא מפנה את זמנה כדאי להיפגש איתי.