מאגר סיפורי מורשת

סבתא דליה קרני (65 וחצי) ונכדתה אִילִי קרני-רבּוֹ (11 וחצי). סבתא דליה היא אמא של אדווה, אמה של אילי.

 

הבית של סבתא: דירה בבית מגורים דו-קומתי בשיכון ג' בבני ברק, שכונה מעורבת דתיים וחילוניים ("אנחנו מהחילוניים האחרונים").

 

הבית של אילי: דירה בבית דירות בן ארבע קומות ברחוב צייטלין בתל אביב. אילי בכורה לשתי אחיות (נטע וזוהר), אין לה חדר משלה ("בקרוב יהיה") והיא לא בפייסבוק ("אני לא ממש מתה על זה וגם לחברות שלי אין"). אביה אורן, נגר ("בונה הכל"), אמה, אדווה, ציירת, בעלת סטודיו ומורה לציור.

 

הקשר הרב דורי: במשך עשרה שבועות נהגו דליה ואילי להיפגש פעם בשבוע בחדר המחשבים של בית הספר של של אילי ולתעד את ההיסטוריה של המדינה לצד ההיסטוריה האישית של סבתא דליה. את התוצאה, מצגת "פאוור-פוינט", הפכה המורה שרה לקובץ וידאו.

 

גילויים הדדיים: "למדתי על משחקי הילדות של סבתא. היא הייתה אוספת, למשל, קופסאות סיגריות ועושה החלפות עם חברות, והיה גם משחק ששמו 'תקיעות', שהיו זורקים סכין ותוקעים באדמה", אילי. דליה: "היום לך תיתן סכין לילדים". היא עצמה נהנתה מאד מחברתה של אילי ("ההתעניינות והסקרנות שלה הרשימו אותי").

 

עיסוקים: דליה מורה בגמלאות, 31 שנה לימדה אומנות, עתה כגמלאית היא לדבריה, בעיקר נהנית, עוזרת עם הנכדים, וכשצריך נוסעת עד שמשית (ישוב בגליל) כדי להיות בייביסיטר.

 

אילי תלמידת כתה ו' בבית ספר "היובל" בתל אביב, אחר הצהריים משתתפת בחוגי אומנות והתעמלות.

 

קורות דליה: ילידת תל אביב, 8 באוגוסט 1947, הוריה יוצאי תימן. אמה הגיעה לארץ עם משפחתה בשנת 1923. על אביה אין לה הרבה פרטים, שכן הוא עזב את הבית בהיותה תינוקת ומאז לא שמעה ממנו. לימים, כשהייתה בת 13, אמה נישאה בשנית ונולדו לה שני אחים. ילדותה עברה בשכונת התקווה בתל אביב והיא זוכרת אותה כמאושרת. יסודי למדה ב"ירדן" השכונתי, תיכון ב"שלווה" שהיה ממוקם בין רחוב דיזנגוף לרחוב בן יהודה.

 

 

 במסגרת שיעורי הגדנ"ע נשלחה לקורס מדריכים בג'יליל (צומת גלילות), התגייסה לנח"ל ויצאה להיאחזות קציעות שבנגב. מעט לפני השחרור עברה לשרת בסיס חיל הרפואה בצריפין ושם תפסה אותה אותה מלחמת ששת הימים. מספרת שיצא לה לקדם את פני הנפגעים הראשונים שהגיעו משדות הקרב "וזה השפיע עלי מאד".

אחרי המלחמה עסקה בהדרכת נוער באור יהודה ובתל אביב, בשנת 1969 נישאה לחיים ("שהיה נחל"אי כמוני") ושניהם הורים לחמישה (אדווה, שמרת, צופית, דודו ואודי) וסבים לתשעה נכדים. למרות מקורות משפחתה התימנים, המטבח ששולט בביתה של דליה הוא דווקא הבוכרי ("המורשת של סבתא זינה, מהצד של חיים").

 

ישראלי: "לטייל בארץ", דליה. "לחגוג את החגים ולשמור מסורת גם אם אתה לא דתי", אילי. ב עוד כמה חודשים תחגוג בת מצווה והיא, לדבריה, תסתפק ב"משהו לא גדול", כמו נסיעה משפחתית לאחד מאיי יוון.

 

איחולים למדינה: "שקט, יציבות, ביטחון, בקיצור שלום", דליה. "שלום ויותר מקומות ירוקים", אילי. 

 

__