מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בתוניס בספטמבר 1944, בזמן מלחמת העולם השנייה שהתרחשה באותה תקופה. רוב הזמן עד גיל שלוש עשרה גדלתי אצל סבתי. היה לה בית גדול עם הרבה חצרות ופטיו במרכז.

הבית היה בסביבה של ערבים. בחצר הייתה באר, יום אחד בהיותי בת שמונה גיליתי שסבתי נפלה לתוך הבאר כך, שחצי גוף בפנים וחצי בחוץ, הייתי המומה אך, תוך שניות הבנתי שאני צריכה להציל את סבתא שגידלה אותי ודאגה לי.  החלטתי לרוץ לבית קפה סמוך ולחפש אנשים שיעזרו לי, הבאתי ערבים שהצילו אותה.

בשנת 1957 כשהייתי בת שלוש עשרה עלינו לארץ והגענו לאופקים שם גדלתי עד שנשאתי ואז עברתי לנתניה.

יש לי ילדים ונכדים ועכשיו אני מחכה גם לנינים. אני מקווה, שמערכת היחסים שלי עם הנכדים והנינים שלי תהיה כמו היחסים שלי עם סבתא שלי.

 במפגש הפתיחה של תכנית הקשר הרב דורי

הזוית האישית

אמילי: נהנתי להגיע לפעילות עם הקשישים כל שבוע.

ג'קלין: נהנתי להיפגש עם הילדים .