מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מקמיניץ פידולסק שבאוקריינה לישראל

אני וסבתי
משפחת פרייילכמן לדורותיה
לגדול ללא אב היה מאוד קשה

ז

שמי ז 'ניה זלצמן נולדתי בשנת 1938 בעיר קמיניץ-פודולסק שבאוקריינה, למשפחה יהודית. סבא אפרים פריילכמן היה רב ולמד תורה. סבתא אניה פריייל כמן נהלה את משק הבית בצורה מושלמת. בבית היה חינוך יהודי. ביום שישי בערב כולם היו צריכים להיות בבית. סבא התיישב אל השולחן ראשון וכל השאר התיישבו אחריו. אף לא אחד היה רשאי לקום מהשולחן ללא רשותו.

הבנים אנצ'ל ומוטי למדו בישיבה. אמי דורבריש, הבת הבכורה שנולדה בשנת 1913, למדה בבית ספר עד לכיתה ח' ואז ההורים שלחו אותה ללמוד תפירה כדי שיהיה לה מקצוע בחיים. פרידה הקטנה שנולדה בשנת 1922 הייתה בבית.

אמי דורבריש, הבת הבכורה התחתנה בהיותה בת 17 עם אבא משה קוגוסקוס. הלידה הראשונה לא הייתה מוצלחת והתינוקת נפטרה. אחי אהרון קוגוסקוס ז"ל נולד בשנת 1934 והיה ילד יפה ואהוב. בשנת 1938 נולדתי אני, ז'ניה (שיינדל) קוגוסקוס.

כשהתחילה מלחמת העולם השנייה, הייתי בת שלוש. את אבי גייסו למלחמה וגם את דוד אנצ'ל.

כאשר הגרמנים התקרבו לעיר קמיניץ-פודולסק, היכן שגרנו, אמי, דודתי פרידה, מוטי, אחי ואני נאלצנו לעזוב את הבית ולברוח. סבי וסבתי נשארו בבית כדי לא להיות נטל על הילדים. סבא היה בן 70 וחולה. סבתא הייתה צעירה ממנו ב- 20 שנים. לימים התברר ששניהם נספו בשואה. במהלך הבריחה התקדמנו תחת הפצצות כבדות ללא אמצעי מחייה ראויים וללא כסף. התקדמנו בדרך לא דרך עם עגלה וסוס, עד שהגענו לרכבת. באמצעות הרכבת נסענו לאוזבקיסטן שבבוכרה. שם אמי ודודתי עבדו במפעל צבאי ואנחנו הילדים היינו במעון יום ולילה וחזרנו הביתה רק בימי ראשון (וסקרסיניה), יום השבתון.

בשנת 1942 הודיעו לנו שאבא נהרג במלחמה. אחרי זמן קצר הגיעה ההודעה על מותו של מוטי. הרגעים הקשים הללו ליוו אותנו ועדיין מלווים אותי כל החיים.

המלחמה הסתיימה והמפעל בו עבדו אמי ודודתי עבר לעיר חרקוב ובעקבותיו עברנו גם אנחנו. כאן הלכתי לכיתה א'. כאשר דודה פרידה התחתנה בקמינץ-פודולסק גם אני חזרתי לעיר מולדתי.

לגדול ללא אב היה מאוד קשה. אימא עבדה במשמרות יומם ולילה, ביום עבדה ובלילה תפרה ולהיפך. אני אסירת תודה לדודה פרידה שהייתה לצדינו ועזרה לאימא שלנו. מאוחר יותר, כאשר דודה פרידה התחתנה עם יצחק רוזנבליט ונולד להם ילד נכה, אמי עזרה להם. עזרה הדדית הייתה לאורך כל החיים, גם באוקראינה וגם מאוחר יותר בישראל.

הזמנים אחרי המלחמה היו מאוד קשים אבל שום ספר לימוד לא חסר לנו. דוגמה של חריצות, מסירות, אחריות, יושר ואהבה תמיד הייתה לפנינו. ב- 1948 עברנו לגור בצ'רנוביץ. כאן סיימתי את בית הספר התיכון ואת הבגרות והלכתי ללמוד הנדסאות בניין. בסיום הלימודים התחתנתי עם יחיאל זלצמן שעבד אז כעוזר למסגר. תוך כדי עבודה ב- 1964 סיים יחיאל את לימודי האוניברסיטה וקיבל תואר שני בהנדסת מכונות. באותה השנה 1964, התחלתי ללמוד אני באוניברסיטה בערבים, אחרי סיום יום העבודה.

כשבעלי יחיאל למד באוניברסיטה, אני טיפלתי בבננו הבכור מיכאל שנולד בשנת 1960. ואילו כאשר אני למדתי באוניברסיטה, בעלי יחיאל טיפל בו. בשנת 1970, בשנה שסיימתי את לימודי ההנדסה באוניברסיטה, נולדה בתנו הצעירה, ריטה.

בנובמבר 1972 עלינו לישראל והמשכנו ללמוד, לעבוד קשה ולבנות את הבית החדש שלנו.

המסר החשוב של ללמוד, לרכוש השכלה ומקצוע ראוי שקיבלנו מאימא, המשכנו להעביר לילדינו וממשיכים להעביר לנכדינו. ואכן, גם בננו מיכאל וגם בתנו ריטה למדו והם בוגרי אוניברסיטה. כמו כן, נכדנו הבכור, בנו של מיכאל אלמוג, נמצא בעיצומם של לימודי הנדסה באוניברסיטת תל אביב. אני בטוחה שגם שאר נכדינו ילכו בדרך זו, ילמדו, ישכילו ויעבירו את ערך ההשכלה והעבודה לדורות הבאים.

 העשרה

יהדות אוקריינה: "יהדות אוקראינה היא קהילה יהודית גדולה במזרח אירופה, באזור התואם לגבולותיה הנוכחיים של אוקראינה. יהודי אוקראינה סבלו מפוגרומים ואנטישמיות גואה שהגיעה לשיאה במהלך מלחמת העולם השנייה, במהלכה קהילות יהודיות רבות נרצחו והושמדו". ( ויקיפדיה).

קמיניץ-פודולסק: "באוגוסט 1941 הובאו למקום יותר מ-10,000 יהודים שגורשו מהונגריה ומקרפטורוס; כ-8,000 מהם הוכנסו לגטו, והשאר פוזרו בעיר. בהוראת מפקד האס אס והמשטרה באזור פרידריך יקלן רצחו בסוף אוגוסט אנשי גדוד 320 של אורפ"ו ויחידה של איינזצגרופה D, בסיוע שוטרים אוקראינים, כ-23,600 יהודים בעיר. בהמשך הובאו לעיר יהודים מאיזה וגם הם נרצחו תוך זמן קצר".( ויקיפדיה).

תשע"ו

מילון

יהדות אוקריינה
יהדות אוקראינה היא קהילה יהודית גדולה במזרח אירופה, באזור התואם לגבולותיה הנוכחיים של אוקראינה. יהודי אוקראינה סבלו מפוגרומים ואנטישמיות גואה שהגיעה לשיאה במהלך מלחמת העולם השנייה, במהלכה קהילות יהודיות רבות נרצחו והושמדו.

קמיניץ-פודולסק
באוגוסט 1941 הובאו למקום יותר מ-10,000 יהודים שגורשו מהונגריה ומקרפטורוס; כ-8,000 מהם הוכנסו לגטו, והשאר פוזרו בעיר. בהוראת מפקד האס אס והמשטרה באזור פרידריך יקלן רצחו בסוף אוגוסט אנשי גדוד 320 של אורפ"ו ויחידה של איינזצגרופה D, בסיוע שוטרים אוקראינים, כ-23,600 יהודים בעיר. בהמשך הובאו לעיר יהודים מאיזה וגם הם נרצחו תוך זמן קצר.

נטל
עוֹל

ציטוטים

”המסר החשוב של ללמוד, לרכוש השכלה ומקצוע ראוי שקיבלנו מאימא, המשכנו להעביר לילדינו “

הקשר הרב דורי