מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בשנת 1946 לויקטור שוורץ ז"ל ומגדלנה אטלס. אנחנו שתי אחיות- אירית ואני דליה.

אבי נפטר כשהייתי בת 13 ואיקי אחותי, (אירית) הייתה בת 6.

עליתי לארץ בשנת 1949 בת 3 וחצי מהעיר פרשוב שבצ'כוסלובקיה. הגענו באנייה לעיר חיפה, אני זוכרת שכשהאנייה התקרבה לחוף, זרקו מקבלי הפנים חפיסות שוקולד לכיוון האנייה וחלקן נפלו למים…

התמזל מזלנו, ובאנו להתגורר בשכונת תלפיות בירושלים כששכנינו הם פרופסור קלאוזנר- בית לידנו והסופר ש"י עגנון- מולנו. (ממש מתואר בספר של עמוס עוז על אהבה וחושך).

 

גרנו בבית גדול שהכיל 4 משפחות כשלכל משפחה- זוג הורים וילד, סבתא שלי וסבא של בת דודתי טלילה- מצד אביה. הזוגות כללו את 3 האחיות וביניהן אמי, שתי אחיותיה וגיסה של אחת הדודות.

הייתה ילדות מאושרת, אף על פי שהמצב הכלכלי היה גרוע.

הראשון שהצליח להביא פרנסה היה אבי, הוא לימד טניס במגרשי טרסנטה ובמשכורת הראשונה הוא הביא שק תפוחי זהב שהיו פשוט הגשמת חלום לכל עולי אירופה.

כשהייתי בת תשע, עברנו מירושלים לרמת גן. כיוון שבירושלים למדתי בקיבוץ רמת רחל התקבל הרושם ברמת גן שאני בקיאה בענייני הטבע, כשהמורה בכיתה ג' שאלה מהו ההבדל בין נחליאלי זכר לנחליאלי נקבה, עניתי את ההפך (שלזכר אין סינר ולנקבה יש).עד היום זה מהווה אצלי זיכרון של בושה.

 

בשנת 1969 התחתנתי עם ירון ורון. הכרנו כסטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. נפגשנו בשיעור ביוכימיה, ירון למד כימיה ואני למדתי ביולוגיה. הקמנו יחד משפחה לתפארת-שלוש בנות- רינת הבכורה, ענת וליאת. רינת נישאה למשה ולהם שני ילדים- שחר הבכורה וזיו הקטן. שחר היא נכדתנו הבכורה.

לענת והדר שלוש בנות- ארין לירי ודריה. לליאת וארז שני בנים- אביב ומעיין.

ההנאה הגדולה ביותר שלי היא המפגש והבילוי עם נכדי.

אנחנו בקשר משפחתי מאוד הדוק נפגשים פעם בשבוע לארוחה משפחתית שכוללת גם את אמי, אחותי ומשפחתה.

 

 

פרשוב שבצ'כוסלובקיה: "היא עיר במזרח סלובקיה, המשמשת כבירת מחוז פרשוב (סלובקית: Pre?ovsk? kraj), המחוז הגדול ביותר במדינה. עם אוכלוסייה של כ-91,000 נפש, היא העיר השלישית בגודלה בסלובקיה לאחר הבירה ברטיסלבה והעיר קושיצה."

 

קהילה יהודית בפרשוב: " בשנת 1928 הגיע מפולין הרב משה חיים לאו (אביו של ישראל מאיר לאו, לימים הרב הראשי לישראל) לכהן כרב הקהילה האורתודוקסית בפרשוב. הרב לאו הקים בעיר את ישיבת "תורת חיים" שבה למדו כ-200 תלמידים מכל רחבי אירופה המזרחית, מהם קמו רבנים בולטים."

 

"ב-1938 התפרקה צ'כוסלובקיה בעקבות הסכם מינכן, ופרשוב הפכה חלק ממדינה סלובקית פשיסטית הניזונה מאידאולוגיה נאצית. במדינה גברה ההסתה האנטישמית, ובהדרגה החלה חקיקה המגבילה את זכויותיהם הפוליטיות, האזרחיות והכלכליות של היהודים. ב-1939, בעקבות הפלישה הנאצית לפולין ופרוץ מלחמת העולם השנייה, הגיע לפרשוב זרם פליטים יהודים מפולין, ומספר היהודים בעיר עלה לכ-5,000. יהודי העיר סייעו לקליטת המהגרים, ותנועות הנוער נרתמו לפעילות הברחת פליטים להונגריה והלאה."

תשע"ה