מאגר סיפורי מורשת

קורות חיים

נולדתי ברחוב יהודה הלוי בתל אביב בבית החולים "פרויד" בשנת 1937. לאמי קראו נחמה ולאבי קראו אבא. כשהייתי ילד בכיתות ה' ו' התחלתי להתעניין בסיפור חייהם של הורי. הורי סיפרו לי שהם עלו מפולין לפני המלחמה בשנת 1935 והם היו ציונים. למרות שהיה להם טוב בפולין הם עלו לארץ מכיוון שבפולין הייתה אנטישמיות חזקה. הם הגיעו לארץ באוניה לנמל יפו וסבלים ערבים הורידו את הציוד שלהם ושמו בסירות שהביאו אותם עד חוף יפו. בפולין נתנו להם כתובת למקום מגורים. למחרת הם נסעו לרחוב נחמני 53 בתל-אביב ושכרו שם דירה בדמי מפתח. הם גרו בדירה זו במשך שנתיים ולאחר מכן עברו לבניין ממול, ברחוב נחמני 50 ושם נולדתי. שם גם  נולדו נכדי סהר, דותן ומיקה. אחרי חג סוכות אבי יצא לחפש עבודה והגיע לרחוב נחלת בנימין ומצא מיד עבודה כחייט והתחיל לעבוד שם באותו היום. אחרי שנתיים החליט להיות עצמאי ועשה את בית המלאכה באחד משלושת החדרים בדירה בה גרנו. אבי היה אדם דתי ובגלל זה שרנו שירים בעלי רקע דתי. הורי דיברו בהתחלה יידיש בגלל שרצו שלא נשמע על מה הם מדברים, אבל אנחנו דיברנו בינינו ואיתם עברית. כשהורי הגיעו לארץ אבי הלך לאולפן כדי ללמוד עברית.

שם פרטי ושם משפחה

השם יהודה הוא על שם דוד שלי שחי בפולין ונרצח על ידי הנאצים במלחמה. שם המשפחה הקודם שלי היה ניז'ינסקי. החלטתי לשנות את שם המשפחה בשנת 1970 לניצן והייתי שלם עם השינוי. שם המשפחה הקודם היה ארוך מדי וכן החלטתי לשנות אותו כדי שלילדים שלי יהיה שם יותר קל לבית הספר. שם המשפחה הקודם שלי היה שם פולני ורציתי שיהיה לילדים שלי שם משפחה ישראלי.

תאריך לידה וציון ימי הולדת

תאריך הלידה שלי הוא ב- 10 לנובמבר שנת 1937. כאשר הייתי ילד לא היה נהוג לחגוג ימי הולדת מכיוון שבפולין. רק בר המצווה חגגו לי. כאשר התחתנתי עם אשתי מיה המנהגים שלנו השתנו, ונהגנו לחגוג ימי הולדת בכל שנה כפי שנהגה אישתי. זה עבר כמנהג לילדים ולנכדים.

מיקום במשפחה

אני הבן הבכור במשפחה בת שלושה ילדים. כבכור הרגשתי שאני אחראי על אחותי ועל אחי. אני קיבלתי יחס שונה במשפחה מהאחים. דרשו ממני להיות יותר רציני ואחראי ולפעמים הייתי צריך לוותר לאחים שלי רק בגלל שאני הבן הבכור. יש לי אחות בשם רחל שהיא בת 77 והיה לי אח בשם יעקב שנפטר בגיל 65 בגלל מחלה.

נוף ילדות

בגיל 3 הייתי בגן "מלכה". לאחר מכן הייתי בגן עירוני בשדרות רוטשילד פינת שינקין ולגננת קראו מוריה. גרנו משפחה עם 5 נפשות בדירת 3 חדרים. כשהייתי קטן הייתי בבית ספר ממלכתי דתי שנקרא "בילו". היום באותו בניין קיימת ישיבה תיכונית. בית ספר זה נבנה עוד בתקופת האנגלים, זה היה בית ספר ענק שכל ילדי האזור למדו שם. הייתי הולך עם אבי מדי ימי שישי בערב לבית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי שבתל אביב. אבי היה אוהב לשמוע חזנות, פעם בשבועיים היה בא חזן עם מקהלה. בשבת בבוקר הייתי הולך עם אבי לבית הכנסת יבנה שברחוב יבנה (שקיים עד היום). בכל האזור הייתה מרפאה אחת של קופת חולים כללית ותמיד היה שם תור גדול והוא היה גרוע מאוד.

חפץ העובר מדור לדור

כאשר התחתנתי ועזבתי את ביתי, אבי נתן לי מחזור סידור כמזכרת מביתו. כל ראש השנה הייתי מתלווה אל אבי לבית הכנסת ושם הוא היה מתפלל עם הסידור. כשהיינו באים הביתה אבי היה עושה קידוש עם המחזור והיה ממלא את הגביע ביין עד הסוף, ותמיד היה נשפך לו קצת והכתמים נשמרו למזכרת על הסידור עד היום. לאחר שמיעת הקידוש אמי הייתה עורכת סעודת חג חגיגית לכל המשפחה. היום אני שומר עליו בביתי בתוך ארון והשתמשתי בו עד לפני כשנתיים. אז קיבלתי מבית הכנסת מחזור חדש.

מאכלים אהובים

כאשר הייתי ילד אמי הייתה מכינה למשפחה מאכלים מיוחדים לחגים ולשבתות. לראש השנה היא הכינה גפילטא פיש (דג ממולא). היא הייתה מכינה מרק צח עם כיסונים ממולאים. אני אהבתי מאוד את קציצות הבשר שאמי הייתה מכינה. אני מאוד  אהבתי את השומן של עוף מטוגן (היום לא מכינים את זה). אהבתי גם ביצים מטוגנים בצל. אמי הייתה מבשלת לנו על פתיליה, ועם הזמן היא עברה לבישול על גז. את העוגות היא הייתה אופה על הגז. אהבתי מאוד עוגת תפוחים, ואת העוגיות שלה.

שירים אהובים

כשהייתי קטן שמעתי שירים בגן, בבית, בבית הספר קראו לזה שירי מולדת וכולם היו שרים בעברית. הורי היו עסוקים בפרנסת המשפחה ולא היה להם סבלנות וזמן ללמוד שירים ישראליים. אהבתי את הזמרות יפה ירקוני, שושנה דמרי וברכה צפירה. בגן ובבית ספרי היה שיעור זמרה שבו המורה רמב"ם לימד אותנו שירי מולדת. חלק מהשירים אני זוכר את המילים עד היום.

חזנות

הורי היו דתיים והייתי מתלווה לאבי כל יום שישי שהלך כל יום שישי בערב לבית הכנסת הגדול בתל אביב ברחוב אלנבי והיה שם כל יום שישי חזן וכולם היו אוהבים לשמוע אותו. לחזן היה קול ערב ולפעמים גם הייתה לו מקהלה, וגם הציבור היה משתתף בתפילה. בזמן התפילה היה עומד שוטר ברחוב אלנבי ומפנה את המכוניות לרחוב אחר כדי שלא יפריעו בתפילה. בדרך כלל היה אותו חזן והוא היה חזן מקצועי. באו הרבה נשים ובניהם אמי למרות שזו לא הייתה חובה לנשים.

כעבור כמה זמן התחילו להשמיע ברדיו מדי שבוע פרקי חזנות כאשר היו מחליפים מדי פעם חזן אחר כדי לגוון. אבי היה אוהב מאוד לשמוע תכניות אלו ואני הייתי מצטרף אליו.

מסורת

למדתי בבית ספר בילו שבו היה בית כנסת גדול ויפה והיינו צריכים לבוא כל בוקר לפני הלימודים ולהתפלל תפילת שחרית. מאז שאמי נפטרה בגיל 86 ואני הייתי בין 60 התחלתי להתפלל את תפילה השחרית שלמדתי בבית הספר. אבי היה נוהג כל יום שישי בערב לעשות קידוש, ולאחר הקידוש היה נוהג ליטול ידיים ולאחר מכן היה בוצע את החלות שאמי הייתה מכינה עטופה. על החלות אבי היה שם מלח ומחלק את זה לבני הבית. כל יום שישי בערב היינו שרים שירי מזמורים של שבת, ולאחר מכן הייתה ארוחת שבת חגיגית. במוצאי שבת אבי ערך לאחר תפילת ערבית טקס הבדלה שבו מבדילים בין יום השבת ליום חול.

חג הפסח היה חג  מאוד חשוב לאמי כאשר לפני פסח הייתה מחליפה את הכלים שיהיו כשרים לפסח, ואת כלי הזכוכית הייתה משרה במים חמים כדי להוציא את החמץ. היו כלים נוספים שהיו מוציאים אותם החוצה להגאיל סירים. יש מתקן שהיו שמים מים רותחים ולתוך זה היו מכניסים את הסירים כדי לטהר אותם מהחמץ. לפני פסח בערב הקודם אבי היה בודק את החמץ עם נר ונוצה. בליל הסדר אמי הייתה מזמינה הרבה אורחים בודדים כדי לשמח אותם. היא הייתה עורכת את השולחן לפי ההלכה בחדר הכי גדול בבית.

פנימיות ובתי ספר

לא הייתי כל כך קשור לאחי בגלל שרוב הזמן הוא היה בפנימייה וגם הוא היה דתי קיצוני. הכריחו אותי ללכת לפנימייה אך סירבתי וברחתי מהפנימייה. כאשר הגעתי הביתה לאחר בריחתי מהפנימייה הורי כעסו עלי ושלחו אותי לתיכון דתי, גם כנגד רצוני. הורי שראו כי למדתי בגן לא דתי ובבית ספר דתי אך לא קיצוני, הם החליטו לגבי אחי הצעיר מגן ילדים לרשום אותו לגן דתי קיצוני. לאחר מכן הוא הלך לבית ספר דתי של אגודת ישראל וכאשר סיים אותו הורי שלחו אותו ללמוד בישיבת היישוב החדש, שם למד עד כיתה ח'. לאחר מכן נשלח לפנימייה לישיבת הדרום ברחובות עד כיתה יב'. לאחר מכן נשאר עוד שנה בפנימייה במסגרת ישיבת הסדר צבאי, ולאחר סיומו בפנימייה קיבל תעודת הוראה.

אחותי רחל הייתה בגן ילדים דתי ולאחר מכן נרשמה לבית ספר ממלכתי דתי תלפיות ברחוב העבודה. לאחר שסיימה את בית הספר נרשמה לבית הספר לפקידות בשם פיטמן, וכאשר סיימה אותו בגיל 17 היא לא הלכה לצבא (מכיוון שהיא הייתה דתית) והתחילה לעבוד.

כיום

היום אני פנסיונר ואני הולך ללמוד כל יום בקריה האקדמית ומקשיב להרצאות בנושאים שונים כגון: אקטואליה, אומנות, ספרות, תנ"ך, היסטוריה, פסיכולוגיה, גנטיקה וקולנוע. כמו כן פעמיים בשבוע אני הולך לאוניברסיטת בר אילן ללמוד יהדות. אני גם עוסק בספורט שמיועד למבוגרים והולך להתפלל בבית הכנסת השכונתי בבקרים ובשבתות. בערב אני מתעסק במחשב ומתעניין מאוד בשוק ההון. יש לי 2 בנות ו-2 חתנים מקסימים, 7 נכדים וסהר היא הבכורה.

הזוית האישית

סהר: אני מאוד התעניינתי לשמוע את הסיפורים של סבא ואני חושבת שנוצר בנינו קשר הרבה יותר טוב. לפני המפגשים היה לי המון שאלות בנוגע למשפחה שלי וחששתי לשאול  כדי לא להעציב את סבא וסבתא  ואת אימא, וכאשר התקיימו המפגשים הבנתי המון דברים וכל השאלות שלי נענו.

סבא יהודה: אני נהניתי במפגשים ואני שמח שהנכדה שלי יודעת כיום יותר עלי ועל המשפחה שלי ואני חושב שהקשר שלנו התחזק. הייתה לי חוויה מאוד נעימה לבוא למפגשים בימי שישי.