מפולין לרוסיה מרוסיה לפולין ולישראל
לאחר הפלישה של הגרמנים בשנת 1939 לפולין לאחר שנתיים ההורים שלי ברחו לרוסיה
סיפורו של סבא שלמה ויינטראוב לאור נכדתו
לאחר הפלישה של הגרמנים
בשנת 1939 לפולין לאחר שנתיים ההורים שלי ברחו לרוסיה. נולדתי בשנת 1944 בעיר אורסק
שברוסיה נשארנו ברוסיה עד לסיום המלחמה, בשנת 1945 חזרנו לפולין לעיר
שבה גרנו. הבית שלנו נהרס ולכן
עברנו לגור בבית קרוב אחר. בשנת 1947 אבי היגיש ביקש
לעלות לישראל אך השלטונות לא אישרו לנו. בשנת 1957 אישרו לנו
לעלות לישראל, עלינו לאוניה מפולין לצרפת .
בצרפת היינו שבועיים
במחנה מעבר .
ועלינו לאוניה בשם
אורלייה ושטנו בה כשבועיים עד שהגנו לישראל .בישראל חיקו לנו בנמל
אוטובוסים ופיזרו אותנו למעברות שונות, אנחנו קיבלנו את המעברה בנווה עמל
שבהרצליה, גרנו שם כ- 10 שנים. אבי מצא עבודה בסלילת
כבישים ואמא נשארה עקרת בית וגידלה 4 ילדים. בצריפים לא היו לנו
שירותים צמודים ויצאנו לשירותים חיצוניים בקיץ היה חם מאוד במבנה ובחורף קר מאוד. לא היה לנו חשמל הדלקנו
בערב עששיות ואימי בישלה על פתיליה .
כשהייתי בן 14 צירפו אותי
לכיתה ו' בבית ספר גורדון. ישבתי שם שנה שלמה בלי לדעת עברית ובלי חברים ולכן לא
למדתי כלום במשך שנה .השאירו אותי כיתה ומשם
התחלתי ללמוד לאחר 3 שנים סיימתי את
כיתה ח' והלכתי ללמוד בבית ספר מקצועי בשם
"מקס פיון" בתל אביב למדתי מסגרות מכנית. בהמשך השתלבתי במקצועי ותרמתי מכישוריי למקום עבודתי. בנוסף עזרתי לבני משפחתי ופרנסתי אותם בכבוד.
למרות הקשיים הרבים שהיו אני גאה בהצלחתי ובהשתלבותי בחיי החברה והעבודה בישראל.
תשע"ה
מילון
מעברהישוב ארעי לעולים חדשים בארץ
עששיות
פנס שעובד על נפט
פתליה
כירה ניידת, מתקן בעל להבת בישול המודלקת בגז, נפט וכד'.