מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מפולין למעברה ומשם לרמת גן

תמר ויוכי
מורה
ספור משפחתנו אטדגי חכם

סיפור משפחתנו:אטדגי-חכם

המעברה

נולדתי בשנת 1947 בפולין לאחר מלחמת העולם השניה ,להורים ניצולי שואה. הם חיפשו במשך מספר שנים בני משפחה ,וכשגילו שלא נותר אף אחד מבני משפחותיהם, החליטו לעזוב את פולין.

בשנת 1950 עלינו לארץ מפולין. הייתי תינוקת בת שנתיים. היה אז חורף קר מאד, אפילו בתל אביב ירד שלג. שיכנו אותנו בצפת במה שנקרא אז בית עולים. גרנו שם במשך שנה. ואז הועברנו למעברה ליד הרצליה (קראו לה "ג'ליל").היום עומדת שם ספינת מעפילים למזכרת. במעברה גרנו במשך ארבע שנים. החיים לא היו קלים, לא הייתה עבודה ובקושי הייתה פרנסה. אני כתינוקת פחות זוכרת.

תמונה 1

בתחילה גרנו באוהל שצריך היה לחזק אותו ביתדות ואבנים שלא יעוף. מאוחר יותר עברנו לגור בצריף. אני זוכרת שבצריף העץ, היה קר ובחורף דלף גשם  מהתקרה, ההורים היו מניחים גיגית ודליים למים שדלפו, בחוץ היה רק בוץ, ללא כביש ושביל. את הבית חיממו בתנור נפט ובישלו אוכל על פתיליה שהוסיפה מעט חום, אך בקיץ לעומת זאת החום היה בלתי נסבל וקשה היה להתקרר. האוכל שהיה לנו היה מצומצם וחילקו לכל התושבים תלושים, שאיתם יכולנו לקבל בהקצבה מוצרי מזון בסיסיים.

יש לי זיכרון טראומטי אחד ברור מאז: הייתי בת ארבע בערך ובחג פורים התחפשתי למלכת אסתר ובדרך אל הגן החלקתי והשמלה הלבנה הפכה לבוצית .הצלחתי בסופו של דבר להתגבר על הבכי והגעתי לגן בפרצוף עצוב. רק לאחר חיבוק מהגננת שכחתי את שקרה.

גם אחותי שוש נולדה בתקופת מגורינו במעברה. היא נולדה ארבע שנים אחרי, וכשהייתי בת שש כמעט, עזבנו את המעברה ועברנו לפתח תקווה. בה גרנו עד שעליתי לכיתה ז' ,ואז עברנו לרמת גן, בה נשארתי לגור עד גיוסי.

מקצוע

 

בשנת 1965 התגייסתי לצה"ל, ולאחר הטירונות הוצע לי לשמש כמורה חיילת בישוב ספר. ומאחר והיה מחסור גדול במורים, לא היה מספיק זמן להכשרה בסמינר, עברתי קורס מזורז בקיבוץ רמת רחל, במסגרת צבאית, במשך שלושה חודשים, ואז הגעתי ל"שדרות", שעד אז אפילו לא שמעתי על קיומה. התחלתי ללמד ילדים מכיתה ד' עד ו', בעיקר במקצועות הומניים: תנ"ך ולשון, אך לפעמים כשחסרו מורים לימדתי גם אנגלית הסטוריה וספרות. בהמשך הזמן למדתי והשלמתי את הלימודים בהוראה וכך רכשתי מקצוע ללא כוונה תחילה. המשכתי ללמד ילדים שנקראו בזמנו "טעוני טיפוח", במשך עשר שנים נוספות. המשכנו לגור ב"שדרות" גם לאחר הולדת שתי בנותי הראשונות: יעל וליאת. ובשנת 1977 עברנו לגור בפתח תקווה, בה אני גרה עד היום.
תמונה 2

 פורים בבית הספר

ילדים ונכדים

בשנת 1969 התחתנו אני ובן זוגי יעקב, לימים אבא של יעל, ליאת ומיכל, וסבא של תמר ,אלון ושירה. גם יעקב לא יליד הארץ, הוא יליד מרוקו. יעקב עלה לארץ בגיל עשר והגיע עם משפחתו לגור ב"שדרות". ולשם בהמשך הגעתי כמורה חיילת והכרתי אותו. יעל הבכורה (אמא של תמר) נולדה בשנת 1971 והייתה בת יחידה למשך ארבע שנים. בשנת 1975 נולדה ליאת. הן היו ילדות מקסימות ,אך רבו המון על כל מיני שטויות כמו רוב הילדים. בשנת 1984 נולדה מיכל ,שכמו יעל וליאת, רבה עם אחיותיה על הכול, הן "התעללו" בה בכל פעם שההורים לא היו בסביבה ,והכניסו אותה בכוח ללול. (דבר שנודע לי בשנים האחרונות).

יעל התחתנה בשנת 2001 ולאחר שנה נולדה תמר, הנכדה הבכורה שלנו.

בשנת 2013 נולדו לנו שני נכדים נוספים מבתנו השניה ליאת, התאומים אלון

ושירה.

זהו בקצרה סיפור משפחתנו, מאז ועד היום.

 

מילון

ישוב ספר
יישוב שנמצא קרוב לגבולות ארץ ישראל.

ציטוטים

”למדתי והשלמתי את הלימודים בהוראה וכך רכשתי מקצוע ללא כוונה תחילה“

הקשר הרב דורי