מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מפה אפשר רק לעלות

אני וסבא בליל הסדר.
הדרכון של סבא מעיראק ברגע שעלה לארץ.
הגענו לארץ ישראל כשהיה לנו הכל בעיראק. בישראל לא היה לנו כלום אבל היינו מאושרים והרגשנו כאילו יש לנו הכל.

סבא שלי,יהודה, נולד בעיראק עם עוד 8 אחים. הוא בא ממשפחה עשירה ומעמד גבוה אך הם רצו לעלות לארץ הקודש ישראל. ברגע שהגיעו לארץ לקחו מהם הכל. הם היו בלי כלום, 9 אנשים באוהל קטן, ערומים לגמרי ועכשיו אחרי עשור וחצי סבא הקים מפעל לפלסטיק שהוא מנהל אותו ומעסיק מעל 1000 עובדים.

הכל התחיל בשנת 1934 שסבא נולד, בן שישי לאימו ואח לששת אחיו: חביב, שמעון, ראופ, אלסנדלי, אנג'לה, עמנואל, ואיבונה. סבא נולד למשפחה עשירה, אשר חיה בעיראק, משפחתו הייתה ידועה בהשכלתם הגבוה ומעמדם הגבוה. סבי למד בבית ספר וקיבל השכלה, את כל השיעורים הוא אהב, ידע שזה חשוב, כבר אז ידע שזה חשוב והוא הצטיין בהנדסת מכונות ומתמטיקה.

כמה מהתפקידים שהמשפחה עשתה עזרו למשפחה ולאנשים אחרים וחלק מבני המשפחה מלאו תפקידים בעזרה למלך. מה שנקרא בני המשפחה חיו את החיים הטובים בית גדול ובגדים ואקדמיות יקרות ועוד דברים….  דבר אחד לא ראו בבית הגדול והיה מוחבא בתוך המדרגות – זהב אשר נשמר שם למצבי חירום.      בזמן הקמת המדינה ובזמן המלחמה בעיראק, סבי ומשפחתו רצו לעלות ארצה בגלל שהגיע ממשפחה בעלת אפשרות כלכלית להשגת דברים יכלו להגיע עם מטוס ארצה אך לא הסכימו להם לקחת כלום לארץ ישראל. סבי עלה לארץ בגיל 17.

תמונה 1
תמונה 2

בלי כלום הם הגיעו למעברות ערומים וחיו בתוך אוהל תשע נפשות, המשפחה כל הזמן הזכירה לעצמה שהכל יהיה בסדר ושמהמקום הכי נמוך אפשר רק לעלות וכך היה. סבי התחיל לעבוד בהנדסת מכונאות וזכר את הדברים שלמד בצעירותו, בסביבות גיל 17, הצטיין והוכרז כגאון. אחר כך רצו שיגיע לריאיון לתפקיד מהנדס באל על וכשהתקבל המשיך גם לעבוד בתור דייל.

סבי החליט לפרוש מאל על אחרי 12 שנים ובחר לפתוח עסק לפלסטיק. הוא בנה את העסק ואת ביתו בידיו וכליו וכמובן עם קצת עזרה מחברים שהשיג במהלך השנים בישראל. אחרי סוף בניית המפעל הראשון והתחלת העבודה במכונות גם אבי הצטרף לעסק בגיל צעיר ועזר במפעל. אבי גמר את התואר שלו וגם הוא כמו סבי הצטיין במתמטיקה והנדסאות ונחשב לבן אדם עם ראש יצירתי, עם עתיד מבטיח והצלחה בתחום.

במשך השנים העסק גדל והתפתח סבי ואבי מנהלים בעסק בהצלחה גם אם לפעמים יש קשיים כמו שלפני כ-4 שנים הייתה אצלנו בעסק שריפה באחד המפעלים והכל נשרף לגמרי, כל המכונות והמפעל עצמו, כעבור כ-חודשיים מאז כבר המפעל נבנה שוב והתחילו להביא שוב את כל המכונות וההצלחה חזרה וגם החיוך על פניו של סבא שלי שזהו מפעל חייו. כשסבא תמיד מספר לי את סיפור העלייה אני מתגאה בו ובדרך שסבי עשה ,אני אוהבת אותו מאוד והוא נותן לי השראה מכיוון שהצליח לעבור את כל הקשיים שחווה בחייו מכיוון שלא וויתר בזכות אהבתו לארץ ישראל.

סבי הראה לי את הדרכון אשר שמר מעלייתו לארץ והפליא אותי איך שהדרכון נראה ומה היה כתוב בוא התרגשתי לראות שכל הדרכון היה כתוב בערבית שסבי הבין את השפה מכיוון שנולד בעיראק. בסוף הדרכון היה כתוב משפט בעברית, מה שגרם לי לסוג מסוים של אושר.

הזוית האישית

אורי: בסך הכל היה נחמד. הייתי רוצה שנעבוד עוד במחשב כדי שסבא ידע יותר איך לעבוד איתו אבל שהוא ידע רק את הדברים החשובים ושזה לא ייקח הרבה זמן כי לסבא מתחיל לכאוב העיניים והוא מתעייף כשזה לוקח הרבה זמן…

יהודה: אני נהנה לראות איך הנכדה שלי גדלה ומתפתחת נהנה לראות אותה עם חברות ואיך שהיא יודעת לדבר ולהציג את עצמה. במפגשים יצא לי לראות אותה יותר ויותר ולהיות איתה יותר זמן איכות.

מילון

הנדסת מכונות
כיצד בונים ומרכיבים מכונות לתעשייה.

ציטוטים

” כשאתה במקום הכי נמוך אי אפשר לרדת יותר, משם אפשר רק לעלות.“

הקשר הרב דורי