מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מעשה בנחשים

סבא איציק וגאיה
הילדות בקיבוץ שמיר
תעלול חסר אחריות

שמי יצחק קנטור, נולדתי בקיבוץ שמיר, שנמצא באצבע הגליל, בשנת 1948. אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם נכדתי גאיה לה סיפרתי  על ילדותי בקיבוץ שמיר ותעדנו את סיפור המעשה בנחשים.

ילדותי בקיבוץ שמיר

תמונה 1

היינו בכיתה ח' בקיבוץ שמיר, בבית ספר "מוסד חינוכי עיינות ירדן". באותה תקופה (תחילת שנות ה – 60) לא היה כסף פרטי ורצינו לקנות כל מיני דברים. היינו הולכים בערב מאוחר ללולי התרנגולות שם היו הרבה עכברים ולכן הגיעו נחשי צפע לאכול את העכברים. אנחנו ידענו שבאוניברסיטה מוציאים את הארס של הנחשים להכין זריקה נגד הכשת הנחש.

הצטידנו במגפיים מקלות גומי ומקל מיוחד עם טבעת וחוט שסוגר את הטבעת. היינו פועלים בחושך ובעזרת פנסים מוצאים את הנחשים, אחד היה מניח את מקל הגומי על הנחש במקום כלשהו וילד שני היה מניח את מקל הגומי שלו קרוב לראש של הנחש, ילד שלישי היה מכניס את הטבעת שמחוברת למקל על הראש של הנחש ובעזרת החוט מהדקים את הטבעת לראש הנחש.

תמונה 2

את הנחש היינו מכניסים לקופסת פח של דבש, סוגרים את המכסה ובבית הילדים היינו מלחימים  את המכסה ועושים במכסה חורים. מכניסים את קופסת הפח לתוך קרטון סוגרים את הקרטון טוב עם נייר דבק וחוטים, כותבים על הקופסא זהירות שביר ושולחים בדואר לאוניברסיטה בתל אביב. כעבור שבועיים היינו מקבלים צ'ק שאותו הפכנו לכסף וקנינו לכיתה הרבה דברים שרצינו ולא היינו יכולים לקנות.

הזוית האישית

סבא איציק: מפגש חשוב שלא נוצל היטב לשמוע הרבה סיפורים שיצרו תמונה על עברו של הסבא. (האנטרקציה התמקדה בסיפור בודד אחד וחבל).

גאיה: היה לי כיף עם סבא, אבל רציתי לשמוע עוד ולא רק סיפור אחד….

מילון

קיבוץ שמיר
שָׁמִיר הוא קיבוץ הנמצא באצבע הגליל. הוא שוכן על גבעה בשיפולים המזרחיים של עמק החולה, כ-10 ק"מ מזרחית לעיר קריית שמונה. הקיבוץ שייך לתנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר שהיא כיום חלק מהתנועה הקיבוצית ונמצא בתחום השיפוט של מועצה אזורית הגליל העליון. שנת יסוד : 1944

* מוסד חינוכי
המוסדות החינוכיים הם בתי ספר על-יסודיים פנימייתיים. לאחר הלימודים, מדי יום מבקרים החניכים בקיבוציהם, עובדים ושוהים עם משפחותיהם. בשעות הערב הם שבים למוסד לפעילויות חברתיות ולשינה.הרעיון הפדגוגי המרכזי ביסודם של המוסדות החינוכיים הוא חתירה לעצמאות מירבית של החניכים. תפיסה פדגוגית זו גובשה על ידי מייסדי המוסדות החינוכיים בהשפעת רעיונות החינוך 'הפרוגרסיבי' באירופה ובארצות הברית בראשית המאה ה-20. ישום רעיונות אלה התאפשר בזכות המסגרת הקיבוצית שמבוססת על רעיונות חברתיים דומים: חינוך לכל ללא סלקציה, עבודת כפיים כחלק מסדר היום, ניהול עצמי באמצעות חברת ילדים, עזרה הדדית ועוד. עובדת היותם של רוב החברים בקיבוצי 'השומר הצעיר' חניכי תנועת הנוער סייעה גם היא להתקבלותם של עקרונות פדגוגיים אלה. העקרונות הפדגוגיים העומדים בבסיסם של המוסדות החינוכיים הם: א) הילדות והנעורים אינם רק שלב מעבר לקראת הבגרות, אלא תקופת חיים בזכות עצמה, ויש לכבד את צרכיהם של המתבגרים. ב) בני הנוער רוצים ומסוגלים להיות אחראיים על ניהול חייהם בשיתוף פעולה עם מחנכים מבוגרים. ג) המוסד אינו רואה בחניך תלמיד בלבד. הלמידה היא מקיפה ובלתי סלקטיבית וכוללת מגוון פעילויות בתחומי החברה והתרבות. ד) יש לבסס את הלמידה על מוטיבציה פנימית של התלמידים, שיתוף פעולה בין חניכים, הוראה בנושאים בין-תחומיים ('שיטת הנושאים'), הערכה בלתי פורמלית ובלתי סטנדרטית של ההתקדמות בלמידה.

ציטוטים

”היינו פועלים בחושך ובעזרת פנסים מוצאים את הנחשים“

הקשר הרב דורי