מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מעשה באהבה שלא מתממשת

תמונה שלי ושל סבא
תמונה של סבא כתינוק
סיפורי אהבה שניתן להזדהות איתם

שמי אבי, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי, זהו סיפורי:

בכל שלב בחיי הייתה לי אהבה. אם אספור את כל הבנות שאהבתי, לעומת זאת את כל אלה שיודעות שאהבתי אותן, מספרם של הראשונות גבוה הרבה יותר. למה? כי הייתי ביישן וחששתי להפגין את אהבתי פן יתברר שזאת שאותה אני אוהב בכלל "לא שמה עלי", ואז אם אחשוף את רגשותיי, יהיו לי רגעי מבוכה שלא לומר קצת בושה…

מתי היה לי הכי הרבה שכל? כשהייתי בגן! אהבתי ילדה, קראו לה רבקה וכמובן שלא הסתרתי זאת, וכמובן שסיפרתי לה ומסתבר שגם היא אהבה אותי! זה מזכיר לי את יונתן, בן דודך, שהוא הכי אוהב את אמילי אלברמן והוא כמובן מודה בזה, וסיפר לה, וראה זה פלא, גם היא אוהבת אותו! מה המסקנה בינתיים: שאסור להסתיר אהבה. יצא לי שאותה רבקה ישראלי מהגן המשיכה אתי גם לכיתה א' ויחסי האהבה שלנו נמשכו עד שהיא עברה בית ספר. גם היום כשאנחנו נפגשים במקרה מדי כמה שנים אנחנו נפגשים בחום ואהבה, זכר לאותם שנים.

כשהגעתי לבית ספר היסודי הייתה בכיתה ילדה שקראו לה אילנה. אילנה הייתה יפיפייה והיו לה הורים מאוד מפורסמים. אהבתי את אילנה מאוד מאוד מאוד. אבל הבעיה הייתה שרוב הבנים אהבו אותה והיה נראה לי שממש אין לי סיכוי. מצד אחד אמרתי לעצמי: מה יכול לקרות אם אומר לה שאני אוהב אותה? מקסימום תגיד לי לא! מצד שני: איזה רווח גדול היה יכול לצאת לי אם הייתה נענית לחיזורי. נחשי מה קרה? לא היה לי אומץ! וכך נשאר המצב שאני החמצתי אהבה והיא אפילו לא יודעת את זה… מה המסקנה? שבגן היה לי אומץ ושכל להביע את מה שאני באמת רוצה, ובבית הספר כבר נהייתי יצור שעושה חישובים של "מה יגידו?" וכן הלאה…

נעשה הפסקה (כיוון שמירי אמרה להאריך..) ונלמד מה הוא המושג תוחלת. תוחלת היא המכפלה בין ההסתברות שיקרה לנו משהו לבין ה"שכר" שנקבל כשאירוע הזה יקרה. לדוגמא: ההסתברות שאילנה באמת אהבה אותי הייתה מאוד נמוכה (כנראה) אבל הפרס, לו הייתי מממש את האהבה הזאת, היה גבוה ולכן אני נבהלתי מההסתברות הנמוכה והתעלמתי מהפרס הגדול שהייתי מקבל אם היא הייתה אומרת כן.

בבית הספר היסודי, לאחר הרפתקת אילנה היו חיי האהבה שלי די משעממים. את מי שחשבתי שאהבתי, לא היה לי אומץ להתוודות לפניהן, ומי שאהבו אותי, לא אהבתי בחזרה. בקיצור, לא עמדתי בפני דילמה שקרעה אותי, אבל גם אהבה משמעותית לא הייתה לי. עכשיו שחר, תגידי לי בבקשה, בלי פרטים, האם לנסות לממש אהבה בכל מחיר או לעשות כל מיני חישובים שקשורים ב"מה יגידו" ו"בכבוד שלי" וכו'?

שחר: לדעתי מביך להביע את מה שאתה באמת מרגיש, אבל זה הכרחי כדי לקבל את התוצאות הרצויות.

סבא: אני חושב שזו אמירה "פוליטית". מה פירוש המילה תוצאות רצויות?! אנחנו מדברים פה על אהבה, ואין דבר שחשוב ממנה בחיים.

אז אם נחזור לבית ספר תיכון, שם כבר הייתי אמיץ יותר. וזאת אומרת לא פחדתי להתאכזב, ובמקום שחשבתי שווידוי אהבה נחוץ בדרך כלל, ניסיתי את מזלי וברוב המקרים לא הצטערתי. המסקנה עד עכשיו היא: שהבעיה היא כנראה בין הגן, לבית ספר תיכון. מה הסיבה? אולי בבית הספר היסודי אנחנו חשופים יותר למה יגידו וגם נראה לנו, שלעסוק באהבה, זה קצת בושה.

בואי נדלג לכאן ועכשיו: את סבתא הכרתי כמה שנים לפני שהיינו חברים. הכרנו בתנועת נוער, ואפילו הדרכנו ביחד כשהיינו בכיתה י"א. האמת היא שלא הסתדרנו כל כך. לכל אחד היו את דעותיו ולכל פעולה קדמו הרבה ויכוחים. למען שלום בית, פרשתי מהשותפות בהדרכה ועברתי להדריך קבוצה אחרת. לקראת הצבא התקרבנו יותר וקדמו ל"חברות" שלנו טיולים רגליים רבים שהמחישו לנו אז שאנחנו כן יכולים להיות ביחד. בצבא שירתנו כל אחד בנפרד למרות שנשאר בינינו הקשר, ובגיל 22, התחתנו. חמש שנים אחר כך, נולד רן, אביך. שלוש שנים אחרי זה נולדה דודתך נעמה, ותשע שנים מאוחר יותר בתור לפתן, נולדה נועה דודתך, אדומת השיער. אני חושב שבאמירה אופטימית זאת, נסכם את סיפורנו.

לא לכל סיפור יש את הסיום שהיינו רוצים שיהיה לו, אבל – העובדה שכולנו חיים אחד עם השני ושמחים – היא החשובה.

הזוית האישית

סבא אבי השתתף בתכנית הקשר הרב דורי ותועד על ידי נכדתו שחר. התכנית נערכה בבית הספר מגן בתל אביב-יפו, התשע"ט.

מילון

תוחלת
תוחלת היא המכפלה בין ההסתברות שיקרה לנו משהו לבין ה"שכר" שנקבל כשאירוע הזה יקרה.

ציטוטים

”...אנחנו מדברים פה על אהבה, ואין דבר שחשוב ממנה בחיים“

הקשר הרב דורי