מאגר סיפורי מורשת

גדעון שני, סבא שלי, נולד בשנת 1938 בעיר כפר סבא. אביו אלטר שניידלדר יליד אוקראינה למד וסיים את בצלאל והפך לצייר, אמו רבקה ילידת פולניה הייתה עקרת בית. גדעון למד והתחנך בכפר סבא, בחולון וברמת גן, לשם עבר במהלך השנים עם הוריו.

באוגוסט שנת 1957 גדעון סבי התגייס לצה"ל והוצב בחיל הנדסה קרבית, כפי שביקש. סבא שלי נישא לסבתא שלי אסתר רוזנפלד ז"ל בשנת 1961 ויש לו שתי בנות. שירלי אשנו (אימא שלי) ודנה כהן (דודה שלי).

השירות בצה"ל – יחידת הסיור בהנדסה פיקוד דרום

כשתשאלו את סבא שלי מה התקופה המשפיעה והזכורה לו ביותר מתוך פעילותו, הרבה לא יהסס ומיד יציין את תחילת דרכו בצה"ל כאשר התבקש להקים ולפקד על יחידת הסיור בהנדסה קרבית בפיקוד דרום.

בשנת 1959 הייתה תקופה קשה של חדירות פח"ע (פעילות חבלנית עוינת) בגבולות ירדן ומצרים, חיל הנדסה מעורב היה בכל הפעילויות כנגד המחבלים בכל הגזרות. גדעון התבקש להקים את יחידת הסיור, נבחרים החיילים ויוצאים לגיבוש והקמה בתוך סיירת שקד. בסיום ההקמה הם הופכים לצוות פעיל בתוך סיירת שקד בפיקודו של גדעון ופועלים מספר חודשים במעקב אחר חדירות פח"ע וסיקולם. יחידת הסיור המגובשת והמאומנת חוזרת לבסיס האם בהנדסה פיקוד דרום לתפקידים שיוטלו עליה בהמשך. באותה תקופה מגבול ירדן מתבצעות חדירות רבות, אין דרך פטרולים לאורך הגבול באזור מדבר יהודה.

המשימה הראשונה המוטלת על גדעון ויחידת הסיור היא לפרוץ דרך הפטרולים מאזור מיתר ועד עין גדי, כ-80 ק"מ לאורך הגבול עם ירדן. בדרך כזו ניתן לסייר ברגל וברכב ולגלות את עקבות החודרים.

תמונת המחנה שהוקם על מצוקי ההעתקות

הוקם כוח משימתי בפיקודו של גדעון שכלל את יחידת הסיור כחבלנים, מחלקה מיחידת הדרוזים לאבטחה, צוות ממע"צ לפיקוח הנדסי וכמאתיים בדואים לעבודות העפר. הבדואים היו מאזורי תל ערד ותל מלחתה, הם נלקחו ממאהליהם ביום ראשון והוחזרו לביתם ביום שישי. תהליך העבודה היה כזה: גדעון, מודד נוסף ועוד צוות ממע"צ היו מסמנים ביתדות ובסרט סמן לבן את הציר, קבוצות בדואים יחד עם מנהל הקבוצה מצויידים בטוריות ומקושים היו מפנים עפר ויוצרים את הדרך. סלעים בשולי הדרך היו מסומנים והיו מפוצצים על ידי החבלנים מיחידת הסיור. הבדואים קיבלו שכר ואוכל במסגרת הסדר עבודות יזומות של קק"ל, כך שאסור היה להכניס כלי צמ"ה (ציוד מכני הנדסי) לעבודה והכל בוצע בעבודת ידיים עם טוריות ומקושים בלבד.

מימין: יחידת סיור הנדסה דרום, גיבוש והקמה בסיירת שקד (גדעון שלישי מימין למעלה), משמאל: גדעון מקבל את הפיקוד על בסיס הנדסה קרבית 276, עם שר הביטחון דאז עזר וויצמן

מעלה יאיר – פריצת הדרך

רב סרן יאיר פלד, מפקד סיירת הצנחנים, נרצח בספטמבר שנת 1959, בנחל סרפד שבנגב, בעת ניווט לילה יחידים של הסיירת בנגב. במלאת שנה להירצחו, הוחלט לפרוץ דרך לזכרו שתרד ממצוקי ההעתקים ועד ים המלח, ירידה תלולה ומסוכנת של כארבע מאות ארבעים מטר. אלוף פיקוד דרום אברהם יפה הטיל את הביצוע על כוח המשימה של גדעון ויחידת הסיור שלו, שהיו כבר במדבר יהודה לאחר שורה של פריצות דרכים. המחנה הוקם בדחיפות בראש המצוק והחלה העבודה מלמעלה למטה. מרתק היה להסתכל על הפורצים במבט של ציפור, בראש צועדים החבלנים מיחידת הסיור עם קוברות קודחות, וחומרי נפץ ומכנים את פינוי הסלעים לפיצוץ. הרחק מאחור קבוצות של בדואים עם טוריות ומקושים מפנים ויוצרים דרך חדשה.

לאחר שבועיים של עבודה הגיעו הפורצים לחצי מהדרך ואז הוחלט להעביר את המחנה לחוף ים המלח ולהמשיך את העבודה מלמטה כלפי מעלה. מהלך פירוק המחנה היה מהיר: האוהלים קופלו בכדורים וגולגלו במדרון המצוק 200 מטר כלפי מטה לכיוון הים. יתר הציוד הועמס על משאיות 4*4 (סיקס) שהובילו אותו סביב סביב דרך דימונה ומפעלי ים המלח למקומו החדש.

המחנה החדש הוקם והחלה פריצת הדרך מלמטה למעלה כדי להתחבר לקטע העליון של הדרך שכבר נפרץ שוב. אפשר היה לראות את קבוצות העבודה החבלנים והבדואים פורצי הדרך מתקדמים במהירות לקראת סיום העבודה. שבועיים נוספים חלפו, נוצר החיבור לקטע העליון והסתיימה פריצת הדרך לזכרו של יאיר. כאקט של סיום העמיס גדעון את כל המחנה ואנשיו על כ- 12 משאיות 4*4 (סיקסים) וכל השיירה עלתה בגאון את הציר הקשה לראש המעלה. בראש המצוק בתחילת דרך יאיר הוצבה אבן זיכרון.

ציור של סבא גדעון המתאר את מעלה יאיר שמן על בד, 2019 / 110*140 ס"מ

סיום וסיכום

גדעון המשיך בשירותו הצבאי 22 שנה והשתתף בשלוש מלחמות: במלחמת ששת הימים פעל כמפקד פלוגת הנדסה קרבית בחטיבה משוריינת 520 בקרבות במיתלה וראס סודר. במלחמת ההתשה היה קצין הנדסה של אוגדה 252 שלחמה בתעלת סואץ. במלחמת יום כיפור הוזעק מלימודים לתפקיד סגן מפקד כוחות ההנדסה בדרום והשתתף בקרבות הצליחה . במהלך שירותו הצבאי היה מפקד גדוד 604, מפקד בית ספר לקציני הנדסה, מפקד שלושת בסיסי האימונים של החיל: בית נבאללה, נחושה וערד. גדעון סיים את המכללה לביטחון לאומי בהצטיינות יתרה וקיבל את הפיקוד על בסיס הנדסה קרבית 276. לאחר שחרורו מצה"ל עבד מספר שנים בכימיקלים לישראל ומאוחר יותר בתפקיד בכיר במשרד הביטחון שלאחריו יצא לגמלאות.

עם יציאתו לגמלאות החל בלימודי אמנות סדירים במהלך כשלוש שנים. כיום הוא צייר ופסל פעיל שהציג ב-17 תערוכות יחיד ו-50 תערוכות קבוצתיות בארץ ובחו"ל. נבחר ליו"ר אגודת הציירים והפסלים של באר-שבע והנגב וזכה בעיטור יקיר העיר באר-שבע.

עבודות נוספות של האמן גדעון שני: 

הזוית האישית

דותן: היה לי כיף מאוד לעבוד עם סבא. היה כיף להקשיב, להתעניין ולשאול שאלות.

סבא: בהרבה רצון וסיפוק שיתפתי את דותן נכדי בסיפור "פריצת הדרך מעלה יאיר" שסימל את תחילת שרותי הצבאי. מאוד התפעלתי מסקרנותו של דותן והתענינותו בפרטי הסיפור.