מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מעירק לישראל

יאיר ושביט
העלייה
סיפור עלייתו של יאיר
נולדתי בשנת 1944 בעירק, בעיר בגדד, עליתי לארץ בשנת 1951.בילדותי למדתי ב"חדר" מכיוון שגרנו מחוץ לעיר, המורה היה הרבי והעונשים שלו על אי הכנת שיעורי בית או לימוד בע"פ של החומר היו קשים וכללו הכאה במקל על כפות הידיים והרגליים. לאחר תקופה עברנו לעיר הגדולה ושם למדתי בבית ספר נוצרי בשם "מדאם עדאל". בנוסף לערבית למדתי גם אנגלית וצרפתית. גם שם הדרישות היו מחמירות והעונשים היו קשים.
עם קום המדינה נוצר הצורך שיהודים רבים יעלו לישראל, לכן הסוכנות היהודית שלחה שליחים חשאיים לעירק כדי לשכנע את היהודים לעלות לישראל. חלק מהיהודים בעירק עלו בדרך בלתי לגאלית, דרך אירן, והאחרים נרשמו להגירה אצל השלטונות כדי לקבל אישור לעזוב את עירק. מיד כשסיימנו את הרישום בשלטונות, התקבלה הודעה מהממשלה שכל רכושם של היהודים שנרשמו מולאם (מוחרם), כל הרכוש שלנו נלקח מאיתנו, הבתים, חשבונות הבנק, כלי הרכב, כך שנשארנו ללא כלום, למעט בגדים וקצת אוכל, כסף או זהב שהיו ברשותנו. נאלצנו להחביא את הכסף או הזהב בתוך הנעליים או בביטנת המעיל כדי שלא יגלו אותם.
כשהגענו למטוס עמדו השומרים משני צידי המעבר, לקחו את כל החפצים שהיו לאנשים בידיים ותוך כדי החרמת הציוד הם הרביצו לנו באגרופים ובעטו לנו ברגליים. למזלנו היינו לבושים בהרבה שכבות של בגדים, דבר שהפחית את עוצמת הכאב והפגיעות.
הגענו לארץ חסרי כל, ולכן היינו צריכים להתחיל הכל מהתחלה.
כיום אני עובד במפעל לשקיות, אני נשוי לאשה בשם שושנה, אבל אנחנו מכנים אותה ז'וזי. מנישואינו נולדו לנו 3 ילדים: בת ושני בנים. יש לי כיום 6 נכדים.

 

מילון

הלאמה
הַלְאָמָה הוא מונח המתאר פעולה של נטילת קניין מידי בעליו על ידי המדינה והפיכתו, לפיכך, לרכוש הלאום.

ציטוטים

”הגענו לארץ חסרי כל, ולכן היינו צריכים להתחיל הכל מהתחלה“

הקשר הרב דורי