מאגר סיפורי מורשת

בגיל 13 נכנסתי לארגון המחתרתי "ההגנה".

ערכנו מסעות, אימוני יום ולילה, למדנו שימוש באקדח וברימון-יד. עברתי קורס מ"כים (אחד ממדריכי היה המשורר נתן יונתן, בהיותו חבר הפלמ"ח), שמרנו בעמדות סביב פתח-תקוה, מול כפרים ערביים עוינים בסביבה. הדרכתי בנות כולל עולות חדשות מאירופה, שלא ידעו מילה עברית.

צרפוני כבת יחידה לאימוני הגברים שימוש במקלע ומסעות קשים ומינוני כמפקדת הבנות בפתח-תקוה. למחרת קום המדינה צעדנו בגאווה ובגלוי ברחובות פ"ת מה שנעשה בסתר תחת השלטון הבריטי.   

 

לימודים והוראה

למדתי בעין-גנים (עד כתה ו'), 3 שנים בגמנסיה "ביאליק" בפ"ת ובגיל 16 וחצי סיימתי את גמנסיה "אחד-העם" ובחינות בגרות ממשלתיות. בכיתתי למדו גם המוזיקאי-המשורר עמנואל פשצנר-זמיר, הסופר חנוך הלפגוט-ברטוב ואיש אמ"ן אריה פרידלנדר-שלו. הורי לא הרשו לי להשתייך לתנועת-נוער וכשהכיתה בגימנסיה יצאה בחופש לעזרת קיבוץ, הורי מנעוני מלהצטרף.

בשנה שלאחר מכן עבדתי כעוזרת לגננת בגן-הילדים של התימנים במחנה-יהודה. עברתי לתל-אביב ולמדתי שנה בסמינר "לוינסקי". ב-1945 הוציאונו מהלימודים להוראה בשל מחסור במורים, עקב העליה הגדולה. בגיל 19 הייתי מורה בכרכור בכיתה א', אחד מתלמידי היה המאייר הידוע דני קרמן. אח"כ התבקשתי להורות  בגמנסיה אחד-העם – זו שסיימתי – בכיתה אלף ושנה לימדתי בקרית-מטלון. 

 

ב-1949 נכבש הכפר הערבי יהודיה (היום העיר יהוד) והושיבו בבתים הנטושים עולים חדשים.

הוציאוני מכיתתי כדי לפתוח שם בית-ספר לילדים: בני 6 עד 14, דוברי טורקית, בולגרית, לאדינו, גרמנית ואידיש.

 

בקיץ 1949 התחתנתי ועברתי לחיות במושב שרונה בגליל-התחתון. לימדתי כיתות מצורפות בשרונה, לימדתי כתות ה'-ו' ב"כדורי" ו-10 שנים ביבנאל, במסגרת תהיל"ה   הוראת מבוגרים שייסד יצחק נבון, אז שר החינוך. גידלתי את ילדי וב- 1988 התפניתי ללימודים ב"אוניברסיטה הפתוחה": ציונות, אנטישמיות, השואה, ירושלים, לשון ועוד. בגיל 70 (1996 ) קיבלתי תואר ב.א. בהצטינות.             

 

ארכיונאות  

בשנת 2000 בקשוני להקים ארכיון בשרונה ותוך הקמתו למדתי בקורס אקדמי לארכיונאות במשך שנה וחצי באוניברסיטאות שונות בעמק יזרעאל, בעמק הירדן ובתל-אביב.            

 

המשפחה שהקמתי 

 ילדתי ששה ילדים חמישה בנים ובת. גידלנו אותם בתנאי מחסור וללא עזרה וכולנו עזרנו בכל עבודות החקלאות והמשק. כיום ילדי כולם אקדמאים, הבנים היו קצינים בצה"ל ולחמו. בכורי אוד בוגר הפנימיה הצבאית בחיפה, היה סמח"ט בצנחנים. עשה דוקטורט בהנדסת מכונות, עובד בניהול; דור בוגר הפנימיה הצבאית בחיפה, היה סמח"ט בשריון, קיבל ב.א. בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה בירושלים, ניהל מפעלים בארה"ב, בקוריאה הדרומית ועד היום, בארץ. סיגל רופאת ילדים. יעקב – עורך-דין. אבי, בוגר קולנוע ועובד עם האמנית מיכל רובנר, המציגה בכל העולם ומעוז, מהנדס מחשבים, שהקים את פרוייקט הבילויים והאטרקציות "צופן הברון" בזכרון-יעקב..

בשנת 2002 התאלמנתי. כיום יש לי 19 נכדים ו-10 נינים (עוד 2 בדרך, אחד יוולד תוך חודש).            

 

חברות לחיים 

חברתי הטובה ביותר היתה סופרת הנעורים אסתר שטרייט-וורצל מאז היותה בת 16 ועד לפטירתה לפני מעל לשנה. היינו כאחיות, חולקות את כל תחומי חיינו, אף בריחוק מקומות-חיינו והקשרים עברו גם לדור הבא.