מאגר סיפורי מורשת

בעדן היו חיים יהודים, יהודי תימן וגם הערבים. הערבים והיהודים חיו בשלום. סבתא רבתא שלי שמחה ג'יבלי התחתנה בגיל 14 עם סבא רבא שלי-זכריה ג'יבלי שהיה בגיל 26. לפני החתונה הכירה אימא של זכריה את שמחה הילדה והיא מאוד מצאה חן בעיניה והיא אמרה ששמחה תהיה כלה של הבן שלה, זכריה.  משפחתה של שמחה הייתה עשירה וערכה להם חתונה מפוארת בבית גדול. באותו יום ששמחה התחתנה היו כמה חתונות, וחתונתם של זכריה ושמחה הייתה ביניהן. היו צריכים לבחור את הכלה הכי יפה ובחרו את שמחה. המשפחה של זכריה עלתה לעדן כאשר היה בגיל 8 ומאז חיה שם.

על המשפחה והעבודה:

שמחה: לא עבדה. למדה לסרוג ולתפור והייתה מצוינת בזה.

זכריה: עבד בניהול בית חרושת לבדים, הוא היה מייבא בדים מאיטליה ומהודו לנמל עדן, היה משלם על הבדים מעבד אותם ומוכר אותם לתושבי עדן. סבתי סיפרה: "כל פעם שהיה מגיע בד חדש לעדן הוא היה ישר קונה אותו לאימא שלי (שמחה) שיהיה לה בגד חדש ויפה". הוא היה בנוסף עוזר בחנות משקאות חריפים-למשל, וויסקי, ערק, מרטיני.

 אבא של זכריה (עובדיה מתנא): היה רב מאוד גדול בעדן. היה חזן-אחד שקורא בבית הכנסת. מוהל-אחד שעושה בריתות מילה. שוחט-אחד ששוחט את החיות ומוכר אותם בהכשר. רב-אחד שעושה חתונות, ברית מילה, בר מצווה ועוד אירועים חשובים. הוא גם חיתן את סבתי, וגם את סבתא רבתא שלי ועוד אנשים מהמשפחה ומחוץ למשפחה.

העלייה: במהלך השנים שהתגוררו שמחה וזכריה בעדן נולדו להם ארבעה ילדים: 1. ציון, 2. רבקה, 3. מרגלית, 4. אהובה.  

לאחר העלייה-בארץ נולדו לזכריה ולשמחה עוד 2 ילדים-אילנה ודוד.

משפחתה של סבתא שלי עלתה לארץ באופן פרטי,(לא באמצעות מבצע "על כנפי נשרים" שהחל ב1948.) המדינה לא שילמה לה על העלייה לארץ אלא משפחתה שילמה בעצמה. הם לא היו צריכים לברוח מעדן היה להם אישור לצאת ממנה והם רצו לעלות לישראל מרצון ולא ממצב קשה או יחס של הערבים אליהם. משפחתה כל הזמן בירכה את ישראל וקיוותה שתעלה לשם יום אחד.

סבא שלה (של סבתי מרגלית) עלה לישראל ורכש להם כרטיסים שעלו הרבה בכדי שיוכלו לעבור לישראל. המסלול היה מנמל עדן במשך שבוע לתעלת סואץ במצריים בדרך הים. ממצריים נסעו יום למחרת ברכבת עד עתלית. ברכבת  שהייתה רכבת שהעבירה סחורה הם קיבלו אוכל, הם הגיעו למחנה ששמו היה "עתלית ישראל" שם סבא שלה קנה להם בית גדול. שמו אותם בבית שברחוב "כינרת", תל-אביב, נווה צדק.   

בקשר למלחמת העולם השנייה:

משפחת ג'יבלי עלתה לארץ כשנגמרה מלחמת העולם השנייה (שנת 1945) במזל!!! בזמן מלחמת העולם השנייה הם (המשפחה) גרו בעדן.