מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מסתת במרוקו לספסופה בארץ ישראל

באולפנת מירון
מרוקו
סיפורה של אסתר ביטון, "לנין שלי נולד בן!"

נולדתי בסתת שהיא עיר קטנה ליד קזבלנקה, במרוקו. 

"הקהילה היהודית בקזבלנקה, היתה הגדולה ביותר מבין קהילות יהודי מרוקו והשפיעה על פיתוח המסחר בעיר. עד לשנת 1956, חיו  בה 100,000 יהודים שחלק הגדול גרו במלאח, הרובע היהודי העתיק."

עיר זו היתה כ"שער-יציאה" לרבים מן העולים לארץ, אלה שהו בה תקופה קצרה בהמתנה לאוניות שהפליגו מהנמל המקומי למרסיי, שבדרום צרפת. רוב העולים היו מהקהילות המרכזיות של מרוקו, שישבו מזה דורות בערים: פאס, מקנס, מרקש, רבאט-סאלה ועוד. חלק מן העולים הגיעו מדרום הארץ.

במרוקו עסקתי בגידול טבק ולאחר הרבה שנים קיבלתי פרס על עבודתי הקשה. לארץ עליתי בשנת 1954. עלינו לארץ בגלל שהיו לנו בעיות עם הערבים אך בעיקר כי רצינו לגור בארץ הקדושה.

עלינו על אונייה לצרפת לכיוון נמל מרסיי, קראו לאונייה הג'ימי . הייתי בת 22, כבר נשואה עם שלושה ילדים ובחודש תשיעי של ההיריון. כשהגענו למרסיי, צרפת נולדה הבת שלי שולמית.

אחרי שהייה במחנה מרסיי, בצרפת סוף סוף הפלגנו, באונייה לארץ ישראל. בישראל הגענו למושב ספסופה והתחלנו לעסוק בחקלאות. במושב זה בו אני גרה עד היום הזה.

במהלך השנים, נולדו לי עוד 7 ילדים. היום כולם נשואים עם ילדים ויש לי אפילו, כמה נכדים נשואים עם ילדים לא מזמן, נולד לנין שלי נולד בן!

הילדים שלי גרים בערים ויישובים שונים בכל רחבי ארץ ישראל. אנחנו סיפור של ההתיישבות בכל הארץ. 

בנינו משפחות ובתים וחיים בשקט ובשלווה. 

מילון

ספינג'
מאכל מרוקאי מבצק

ציטוטים

”הילדים שלי גרים בערים ויישובים שונים בכל רחבי ארץ ישראל“

הקשר הרב דורי