מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מסע משפחתי לאפריקה

נכדתי נופר ואני
תמונת ילדות
מילדות לבגרות

הוריי קרולינה ויצחק ברגר הכירו ביערות פולין בזמן מלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה הם הגיעו לעיר וינה שבאוסטריה, שם התמקמו ונישאו.

בחודש אוקטובר 1946 בוינה, נולדתי אני – בן בכור להוריי. בשנת 1949 עלינו הוריי ואני בן שנתיים למדינת ישראל באוניה ששמה "קדמה". עלינו כשנה לאחר הכרזת העצמאות למדינת ישראל, שהייתה בשנת 1948. הגענו ארצה והתמקמנו בדירה של דוד שלי ברמת גן, ושם היינו עד שנת 1951. מכיוון שהורי הגיעו עם כסף קנינו דירה חדשה ברמת גן, אחי טוביק נולד בשנת 1952 בדירה הזו גרתי עד גיל 18 שנה כשהתגייסתי לצה"ל. (אגב – בדירה זו גם נופר נולדה וחיה בשנתה הראשונה).

אבי – יצחק ברגר, יליד פולין "זייף" את תעודת הזהות שלו בשביל שיהיה מבוגר ולא יתגייס לצבא הרוסי. אחת ה"תעלומות" הגדולות ששאלתי את אבי לגביהן היא מאין היה לו את הכסף לבוא ארצה ולקנות רכוש רב. כשהייתי בן שש, אני זוכר שהיו לו – משאית גדולה להובלת מחצבים אשר עבדה בסדום. אוטו פרייבט שעמד ליד הבית ולא זז (הוא לא ידע לנהוג). 50% ממפעל לטקסטיל בפתח תקווה. בשנת 1951-52 היה מיתון במדינת ישראל ואבי הפסיד את כל רכושו. הוא בנה חנות קטנה ברחוב ביאליק ברמת גן ומכר שם בגדים יחד עם אמי.

אמי – קרולינה, ציונית בכל חייה. נולדה בפולין ומכיוון שהיא למדה עברית בילדותה היא הגיעה ארצה ודיברה ישר את העברית בצורה נכונה ושוטפת. אבי דיבר יידיש במהלך כל חייו והעברית לא הייתה שגורה בפיו. מי שדחף לעלות ארצה הייתה אימי שלטענתה: לאחר מלחמת העולם השנייה המקום היחידי שיהודים יכולים לגור בו זה מדינת ישראל ותמיד הייתה מאושרת בחלקה.

תמונה 1
תמונה 2

וינה ועלייה ארצה בתקופת ילדותי ועד לעלייה למדינת ישראל בשנת 1949 לא זכור לי שום דבר אולם זכור לי אירוע מסוים. כאשר התארחה משפחתי אצל דודים שלי בחיפה, הלכתי עם הבני דודים שלי לקטוף סברס (כמובן שלא ידעתי שלפרי הסברס יש קוצים) ואכלתי את הסברס עם קוציו. רצתי הביתה עם הלשון בחוץ מלאה בקוצים ובכיתי. אימא שלי עמדה שמה עם פינצטה והוציאה לי את כל הקוצים מהלשון..

ביה"ס עממי

כשהייתי בן שלוש-עשרה החלטנו לבנות סוכה בחצר ביתנו. הסוכה הוקמה על מתקן של חבלי כביסה שהיו ממוקמים בחצר הבית. המתקן היה בנוי משתי מסגרות מתכת ועם חוטי תיל מחברים ביניהם. לסוכה החלטנו להתקין תאורה ושלשלנו כבל חשמלי מהדירה מעל לתוך הסוכה. הכבל היה שחוק, ונגע בכל המסגרת מתכת. ואני הייתי הראשון שנגע במסגרת והתחשמלתי. צעקו לכולם להוציא את התקע, ומישהו ניתק את החשמל מהמסגרת ואז נפלתי. זה היה יום לפני טקס הבר-מצווה שלי.

ביה"ס תיכון

למדתי ברמת גן בבית ספר תיכון שנקרא "אוהל שם". הצטיינתי בספורט ושיחקתי כדור-יד במכבי ארזים רמת גן. עם הקבוצה נסעתי שלוש פעמים לחו"ל, והספורט מאוד העסיק אותי בתקופת התיכון.

שירות סדיר

בתקופתי לא שאלו אותנו כל-כך לאן להתגייס. אני גויסתי לחטיבת "גולני", שם עברתי טירונות קשה, קורס מפקדי כיתות, קורס קצינים, וחזרתי לאחד הגדודים – לגדוד 2 בגולני. שלושה חודשים אחרי שהגעתי פרצה מלחמת ששת הימים, שם נלחמתי באחד הקרבות הקשים ביותר שהיו- נקרא "תל פאחר". החיים התגלגלו כך שגם הבן שלי אופיר היה בגולני, וגם החתן שלי, שחר היה בגולני, ונסענו כל המשפחה ליום זיכרון בתל-פאחר לפני כמה שנים.

לימודים בטכניון

לקראת סוף שרותי הצבאי שירתי בתפקיד כמפקד פלוגת טירונים בגולני. נסעתי עם הנהג שלי להירשם ללימודים בטכניון חיפה ושאלתי אותו למה להירשם- הוא אמר "מכונות זה טוב" וכך נרשמתי לפקולטה להנדסת מכונות. כשסיימתי כמהנדס מכונות, במדינת ישראל הייתה תקופה של מלחמת ההתשה "ונדרשו קצינים קרביים" וגויסתי פעם בשנה לתקופה של 90 יום להיות מפקד "מעוז" בתעלה ופיקדתי על כל החיילים במוצב. בשנים הנ"ל עבדתי בחברת "קדר" לעבודות מיזוג אוויר.  עבדתי כמהנדס ביצוע. בתקופה הזו תחום מדינת ישראל כלל את מדבר סיני. ניהלתי פרויקטים למערכת מיזוג אוויר במוצבים צבאיים מאוד גדולים כמו " אום קטיבה" ו-"ביר גפגפה".

נישואי למילכה והולדת שלושת ילדיי: אופיר, ענת ואריאל

הם היוו ומהווים עד היום פרק נכבד ומשמעותי בחיי, כולל הולדת נכדיי

תמונה 3

הפרק בחיי – מסע משפחתי לאפריקה

הפרק בחיי שהחלטנו להרחיב עליו הוא תקופת עבודתי בחברות ניהול פרויקטים: ד.ל.ט ואפריקה ישראל. בשתי החברות היזמיות הנ"ל עבדתי כמנהל פרויקטים בעולם: בד.ל.ט עבדתי במדינות אפריקה: קניה, ניגריה, זאיר. באפריקה ישראל עבדתי במדינות אירופה: צ'כיה, רומניה, רוסיה. במסגרת העבודה שלי היו נסיעות מרובות לכל המדינות, אולם מה שעניין את נופר הייתה נסיעה אחת מיוחדת לקניה. במסגרת העבודה הקמנו בית מלון במדינת קניה מזרחית לעיר מומבסה, על שפת האוקיאנוס ההודי. בית המלון היה בנוי על רכס המוגבה קמעא מעל פני האוקיאנוס.

לאחר השלמת עבודתי והקמת בית המלון החלטתי לקחת את משפחתי לחופשה של חודש ימים במלון וכחלק ממסיבות בר ובת המצווה. אשתי, אני ושלושת ילדיי- אופיר (13) ענת (12) ואריאל (7) יצאנו בטיסה מישראל לניירובי בירת קניה. זמן טיסה כ-5 שעות. מניירובי טסנו למומבסה – עיר הנמצאת במערב קניה – כשעה טיסה. ממומבסה לקחנו אוטו זמן נסיעה כשעתיים, ובנוסף נסענו במעבורת גדולה יחד עם אנשים, מכוניות, חיות וכו'- כולם ביחד. כמובן שבסביבה היו כולם שחורי עור, וזה היה מאוד שונה לילדים. בכניסה לבית המלון חיכה לנו "קוטף" קוקוסים וכל אחד זכה לכוס שתיה ישירות מעץ הקוקוס. חופשה של חודש בבית מלון מכילה הרבה חוויות שעברו על המשפחה, והנה מספר דוגמאות מעניינות: במלון היו שבע מסעדות שונות וכל ערב היה ניתן ללכת למסעדה אחרת. אריאל שהיה בן 7 הלך כל ערב לכל המסעדות והיה טועם מה שבא לו מכל המסעדות.

יום אחד לאחר ארוחת הצהריים סבתא מילכה הלכה לכיוון החדר לאחר ארוחת הצהריים. פתאום היא שמה לב ששני קופים עוקבים אחריה. ניסתה לגרש אותם ללא הצלחה והם המשיכו לעקוב אחריה עד שנזכרה שלקחה איתה בתיק היד כמה בננות ותפוחים.. היא זרקה להם את הבננות והם עזבו אותה בשקט…

בחוף הים הייתה תופעה מאוד יוצאת דופן, בלילה יש שפל והמים מתרחקים כ- 3 ק"מ מקו החוף, ובמשך היום החל מהצהרים הים עולה בגאות ומגיע לקו החוף. גובה המים בשעת אחר הצהריים מגיע ל- 3 מטרים. כך כשקמים בבוקר הולכים על סלעים ושאריות אלמוגים ואוספים כל מיני מזכרות. כמובן שלא מרגישים שמתרחקים מקו החוף. רואים סירות של מקומיים מונחות על החול ונראה שלא הולכות לשום מקום ולא יכולה לזוז. ואז מגיעה שעת הצהריים והסירה מתחילה לאסוף אנשים שיצאו לטייל ופתאום מוצפים במים.. תמורת כסף כמובן.. הבן שלי אופיר שיחק בכדור מים בתוך הבריכה, כאשר באמצע הבריכה יש בר משקאות גדול והכדור שהוא זרק עף לתוך הבר ושבר כ-50 בקבוקים.. באו אליו ואמרו לו שילך להורים שלו ויביא כסף. הוא הודיע שאבא שלו בנה את בית המלון הזה והוא לא משלם..

קניה ידועה בפארקים של ספארי גדולים מאוד, כאשר החיות חופשיות והאנשים תמיד סגורים.. נסענו כל המשפחה לטיול ספארי של שלושה ימים. הלינה בתוך השמורה בבונגלוס המורמים מהרצפה 3 מטרים בשביל לא להפריע לתנועת החיות בספארי. בכניסה לכל בונגלו יש לוח חשמלי עם ציורים של כל  מיני חיות. אריאל התלהב ולחץ על כל הלחצנים. הסתבר לנו בלילה, שכל לחצן אומר למרכזיה להתקשר אלינו להעיר אותנו בלילה כל פעם שהחיה הזו עוברת. מכיוון שהוא לחץ על כל הלחצנים- כל הלילה התקשרו אלינו להגיד לנו שחיות עוברות.. בתוך הספארי יש חיות רבות שחיות במרחבים גדולים בצורה חופשית, והתיירים בתוך כלי רכב. הספארי זכור לנו כחוויה גדולה ומעשירה ומאוד מהנה.

הזוית האישית

סבא שלמה: במסגרת המפגשים שהיו ולאחר כתיבת הסיפור המשפחתי אני הרגשתי שאני מעביר חלק מקורות חיי לנכדתי ונהניתי מאוד.

נופר:  במפגשים שהיו למדתי על חוויות משפחתיות שהיו למשפחת אמי נהניתי לשמוע על טיולים משפחתיים במסגרת עבודתו של סבא שלי לא את הכל כתבנו והסיפורים היו כייפים ומצחיקים בנוסף נהניתי לבלות עם סבא ולהיפגש איתו.

מילון

אפריקה ישראל
אפריקה ישראל להשקעות בע"מ היא קונצרן השקעות בינלאומי בעל ניסיון רחב בתחום ההשקעות בישראל ובחו"ל. בעל השליטה הוא מוטי בן משה. החברה עוסקת בעיקר בפיתוח קרקעות ומגורים בישראל, ברוסיה ובמזרח אירופה. היא מחזיקה בחברות בנות העוסקות בבניית בנייני מגורים ופיתוח מקרקעין, נדל"ן מניב בישראל ובחו"ל וכן בפרויקטים של תשתיות, מפעלי תעשייה, ועוד. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”מי צריך פומליות? (בחורף) מי צריך מנגו? (בקיץ) “

הקשר הרב דורי