מאגר סיפורי מורשת

שמי יצחק אושרוביץ, נולדתי בעיר סוחט בברית המועצות בשנת 1947 להוריי אסתר ודוד ז"ל. היינו תשעה אחים, שמונה מהם נספו בשואה ורק אחות אחת נשארה (רבקה). אבי ז"ל היה חייט ואימי ז"ל הייתה זבנית. באותה תקופה התגוררנו בשכונה שבה האוכלוסייה הייתה מעורבת –  יהודים וגויים ביחד, וניתן היה להרגיש את האנטישמיות. למדתי בביה"ס בברית המועצות עד כיתה ח' ולאחר מכן המשכתי עוד ארבע וחצי שנות לימוד במקום אחר בתחום החשמל. רציתי להתקבל לאוניברסיטה בכדי להמשיך את השכלתי בתחום החשמל ולהוציא דיפלומה, אך לצערי לא התקבלתי: בגלל האנטישמיות הקשה ורדיפת היהודים, הייתה העדפה לאחרים ולכן נאלצתי להשלים עם העובדה.

מאלבום התמונות שלי

צבא ואהבה

בגיל 19 התגייסתי לצבא לחיל הקשר בעיר באקו. שירתי שם שלוש שנים כחשמלאי, עיקר תפקידי היה לטעון מצברים ומכשירי קשר. באותה תקופה, לא היה דרך לתקשר עם המשפחה – לא היו טלפונים והדרך היחידה שהייתה היא דרך גלויות ומכתבים. במשך שלוש שנות שירותי בצבא לא הייתי בבית, מדי פעם היו מאפשרים לנו לצאת אחת לשבועיים לכמה שעות בלבד בכדי להתאוורר באזור בו שירתי ומיד לאחר מכאן היינו חוזרים לשגרה. בזמן שירותי הצבאי, נודע לי שאחותי רבקה חלתה בצהבת ומאד חששתי לחייה. לשמחתי אחותי הצליחה להבריא. כשהשתחררתי  הכרתי את  ולריה, אשתי לעתיד, בחתונה של ידידה שלי. ביקשתי מולריה לרקוד איתי ולאחר הכרות קצרה בת שלושה חודשים החלטנו להתחתן. החתונה נערכה בעיר ברגובו בברית המועצות, במסעדה בשם "האבן הלבנה".

אשתי ואני

לאחר החתונה עברנו להתגורר עם חמי וחמותי באותה דירה, שם גם נולדה בתנו הבכורה יהודית. לאחר שנה בערך החלטנו (חמי, חמותי, אשתי ואני) לעלות לארץ ישראל. באותה תקופה היה צריך הגיש את הבקשות למשטרה ורק לאחר מכן להשגרירות, הצלחנו לעלות לארץ בשנת 1973. בעלייתי לארץ הייתי בן 26. התגוררנו בתל-אביב ברחוב נחלת יצחק בבית משלנו, לאחר מספר שנים עברנו לגור בנתניה. במהלך השנים נולדו ילדיי הנוספים טלי ודוד. למשפחתי המורחבת מצטרפים גם תשעת הנכדים המקסימים: ליהי, רומי, מיקה, שגיא, גל, שחף, שי, יונתן ויהלי, ונכדי העשירי יצטרף למשפחה בחודשים הקרובים.

אהבה למקצוע

כבר מגיל צעיר ידעתי שאני מתחבר למקצוע החשמלאות ועד פרישתי תמיד עסקתי במקצוע. עבדתי במספר מפעלים: ב"אורדן" בנתניה וב"טמפו", וכעצמאי. כיום, לאחר כמה שנות עבודה, יצאתי לפנסיה בשמחה גדולה עם המון נחת מילדיי ונכדיי. בתי הבכורה יהודית היא בעלת תואר בשיווק, בתי השנייה טלי סיימה את לימודיה באופטיקה ובני דודו הקטן סיים את לימודיו בבנקאות והשקעות הון. אנחנו נוהגים להיפגש כל המשפחה לארוחות שבת וחגים. משפחתי המלוכדת אוהבת לטייל יחד בארץ ולנפוש. מדי פעם בחו"ל.  אני ואשתי נהנים מהחיים המשותפים, ביקרנו במספר ארצות: תאילנד, רומניה ,ספרד, יוון ועוד. כיום לאחר פרישתנו אשתי ואני חזרנו לספסל הלימודים ב"כיתת הותיקים" בבית הספר טשרניחובסקי בנתניה, שם אנחנו ממשיכים להעשיר את הידע שלנו במקצועות שונים ולהיות חלק מפעילות הקשר הרב דורי בין התלמידים לגמלאים.

הזוית האישית

ליאם: שמחתי להיות חלק מתכנית הקשר הרב דורי: עניין אותי לשמוע על ילדות אחרת, הכרתי אדם מעניין שנתן לי השראה בנושא לימודים. ניתן לראות שלמרות שלא התקבל ללימודים באוניברסיטה בתחום החשמל, לא ויתר והמשיך לעסוק בתחום, בדרך להגשמת חלום… לעולם לא יהיה מכשול!

יצחק: שמחתי לשמוע על התכנית שאפשרה לי לספר את סיפור חיי, כמו כן זכיתי להיות חלק ממשפחת טשרניחובסקי, נתניה, שמקבלת אותנו הגמלאים באהבה, בלמידה חווייתית  ומעשירה. שמחתי להכיר את ליאם מסיקה תלמידת שכבה י' שדאגה להעלות את סיפור חיי לאתר הקשר הרב דורי, ועל כך אני מודה לה.