מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מסע חייהם של מרים ודוד

מרים דוד והתלמידים
מרים ודוד בצעירותם
סיפור היכרותם של דוד ומרים ועלייתם ארצה

דוד נולד בשנת 1941 ומרים נולדה בשנת 1945.הם הכירו בעזרת שידוך שיצרו שתי המשפחות שלהם שהכירו 150 שנה קודם.בשנת 1946 חזרו ההורים של מרים מרוסיה לפולין לאחר שעזבו בשנת 1939.בשנת 1946 השלטונות הפולנים הושיבו את היהודים בשטחים שהם כבשו בגרמניה, ואז נפגשו המשפחות שלהם.באותם ימים אמו של דוד הייתה תופרת.בעבר לא יכלו אנשים לקנות בגדים לילדים קטנים ותינוקות, לכן אימהות הביאו בגדים לתופרות שתפרו עבור ילדיהם בגדים.אימא של דוד תפרה למרים חולצות וכותנות לילה. כל פעם שהייתה מגיעה למדוד את הבגדים מרים הייתה בודקת שדוד לא בסביבה והסיבה היא, שהיו לה צמות ארוכות ודוד נהג למשוך לה בצמות ולהציק לה. בזמן שאימא של דוד עבדה כתופרת, לדוד הייתה מטפלת שטיפלה בו. אבא של דוד גויס לצבא בזמן מלחמת העולם הראשונה. כשאביו חזר הביתה דוד כבר היה בן שלוש וחצי ואימא שלו ניסתה להכיר בינו לבין אביו אך דוד לא זכר אותו.

אבא של מרים היה תופר ואורג ברוסיה בזמן המלחמה אך למעבידים לא היה כסף לשלם לעובדים שלו ולכן כל אחד הביא תפוחי עץ, תפוחי אדמה, ראש כרוב וכו'. השלטונות הרוסיים חשבו שהם משתפים פעולה עם הגרמנים ושלחו אותם למרכז רוסיה, לצפון הרחוק. במקומות אלו היו אנשים שמתו מרעב ומקור (לא רק יהודים). המשפחה של מרים ברחו לרוסיה בשנת 1939. הדרך חזרה הייתה קשה והם עברו דרך נהר בוג. הם באו ממוץ שהייתה העיר השנייה בגודלה בפולין ושם היה הגטו האחרון בפולין. בגטו הזה סבתא של מרים נפטרה וגם סבא שלה מת מרעב. הילדים שלהם (ההורים של מרים) ניצלו כאשר נשלחו למחנות ההשמדה. מתוך ארבעת האחים ניצלו שלושה. שתי בנות נשארו בפולין עם הילדים, וגם הן נפטרו. סבתא של מרים ואחותה ניצלו בזכות אבא של מרים, וגם הם עזבו לרוסיה. כשהגיעו לגרמניה, אימא של מרים לא מצאה חן בעיני הגרמנים משום שהתחתנה עם פולני, שנחשב ארי, ולכן חייל גרמני הצליף בה עם שוט.

בשנת 1946 מרים ומשפחתה חזרו לפולין. את אביה שלחו לצבא והוא חזר בשנת 1945 ולכן היא לא הכירה את אבא שלה. אחר כך הם חזרו לפולין לחפש את משפחותיהם אך לא נשאר אף אחד חוץ מאח של אימא שלה, שבא ברכבת לפולין לראות אם אחיות שלו חזרו, כי הוא ידע שהם נסעו לרוסיה, וכך הוא פגש את אחות של אימא שלה. בשנת 1947 נסעו אליו כולם בדיוק בזמן שהיה פוגרום היהודים בקנצלר. אחרי הפוגרום רוב יהודי פולין עזבו את פולין (מי ששרד). אבא של מרים לא עזב ואמר שזה יסתדר עם הזמן אך בשנת 1957 חזרה האנטישמיות והיו חייבים לברוח.

תמונה 1
דוד הקטן יושב בצד שמאל ואימו יושבת אחרי אביו בשורה מספר 4 בצד שמאל.
תמונה 2
דוד על גרם המדרגות במקום הולדתו

דוד עלה לארץ בשנת 1957 בעקבות האנטישמיות הרבה. מרים ודוד למדו יחדיו באותו בית ספר אך דוד היה 4 שכבות מעל מרים. כשעלו לארץ מרים גרה בטבריה ודוד גר בקריית גת. כשדוד התגייס לצבא מרים עדיין למדה בטבריה וכעבור 3 שנים וחצי בטבריה נסגר המפעל לאריגה, ולאבא של מרים לא הייתה עבודה. לאימא של מרים היה אח שגר ברמת גן והציע להם לעבור למרכז אך הבעיה העיקרית הייתה למצוא דירה ולא למצוא עבודה. לבסוף מצאו דירה בתל אביב. יום אחד אימא של דוד אמרה לו לבקר את מכריהם במשרד להחזרת ציוד כאשר הוא חוזר מהצבא. מרים בדיוק חזרה מהעבודה וקראה ספרונים קטנים ואז שמעה מישהו דופק בדלת, אמא של מרים היתה עסוקה במטבח ולכן מרים פתחה את הדלת. תחילה לא זיהתה את דוד אך אימא שלה זיהתה את הקול ואצה לחבק ולנשק אותו מאז הגיע כל שישי שבת לבקר. מרים ודוד היו חברים במשך שנה ולבסוף החליטו להתחתן. הוא היה בן 22 אחרי צבא ומרים הייתה בת 18. לאחר החתונה עברו לקריית גת.

מרים ודוד נשואים במשך 55 שנים, יש להם 5 בנים ברחבי הארץ. בנוסף יש להם 8 נכדים ו8 נכדות, חלקם סיימו צבא, חלקם תלמידי בבית ספר וחלק בגן. הם עסוקים מאוד בחיי היומיום שלהם. בימי ראשון הם נמצאים במפגשים חברתיים של עמותת "עמך", ביום שני הולכים למכללת הגימלאים באשקלון, ושם יש הרצאות, טיולים ותערוכות אמנים. בימי שלישי מרים נמצאת בחוג סבתות.

הזוית האישית

שמחנו מאוד לקחת חלק בתכנית הקשר הרב דורי. לדעתנו תכנית זו היא חשובה מאוד לדור שלנו, וגם לדורות הבאים, שלצערו לא יוכלו להיפגש ולשמוע את הסיפורים הנוראיים ממקור ראשון ולכן יש לתעד ולספר ככל האפשר על הנעשה במלחמת העולם השנייה. שמחנו מאוד להיפגש עם המבוגרים ולשמוע את סיפור חייהם, לשחק איתם במגוון משחקים ולשוחח על החוויות שלנו ושלהם מחיי היומיום. התרגשנו לשמוע על המשפחה המורחבת ועל הטיול שעשו על מנת לשמר ולהנציח את משפחתו של דוד בפולין.

מילון

פוגרום
פעולה קבוצתית אלימה כנגד קבוצה אתנית או דתית מובלת בידי ההמון (אך לעיתים בעידוד השלטונות), במטרה להביא לפגיעה חסרת הבחנה בנפש וברכוש של הקבוצה הנפגעת, בדרך כלל יהודים. התנכלויות המוניות רחבות היקף כלפי יהודים כקבוצת מיעוט שונה וזרה במזרח אירופה, על ידי קבוצות מאורגנות או ספונטניות. פעולות אלו נבעו מעידוד ציבורי של רעיונות אנטישמיים, זכו לעיתים קרובות לעידוד השלטונות (ויקיפדיה).

ציטוטים

”זה הניצחון שלנו - למרות כל הסבל הצלחנו לנצח ולהקים משפחה“

הקשר הרב דורי