מאגר סיפורי מורשת

שמי חיים מנור נולדתי בג'רג'ונוב שבפולין בשנת 1948, בנם של אברהם ורבקה מלניק ז"ל. בשנת 1950 עלינו לארץ באנייה והתיישבנו בקריית אונו.

הורי ניצלו משואת יהודי אירופה, כשברחו בזמן עם משפחתם. משפחתו של אבי ברחה בזמן מפולין לברית המועצות וכולם שרדו. משפחתה של אמי היו פחות ברי מזל שבעה מאחיותיה ושניים מאחיה מתו במחנות הריכוז ורק אח אחד שרד וגר יותר מאוחר בארצות הברית.

בצעירותי למדתי בבית ספר דתי של אגודת ישראל, שם הכרתי ילדים שעלו לישראל מארצות שונות ותרבויות שונות: תימן, עירק, צפון אפריקה ופולין. למדתי מהם דברים רבים, כולל מאכלים שונים שלא הכרתי בעבר, כמו סחוג חלבה ופיתות עירקיות.

לאחר מכן בתיכון בקריית אונו. שרתתי בצבא בתותחנים אחרי סיום בית ספר התיכון. עם סיום הצבא התחתנתי עם נאווה ונולדו שני ילדים תומר ואפרת. המשכתי את לימודי באוניברסיטת בר-אילן וסיימתי עם תואר דוקטור בכימיה. לאחר סיום הלימודים עבדתי בארצות הברית בדיאגנוסטיקה קלינית. לפני שנתיים פרשתי לגמלאות, וחזרנו לישראל. אני גר כעת בקריית אונו, זה המקום בו גדלתי בצעירותי.

בזמן לימודי באוניברסיטה לתוארים השונים עסקתי גם בהוראה, באוניברסיטה בבתי ספר תיכון וכן שש שנים בחוגים של ילדים מחוננים, זה היה מאוד מעניין הלימוד של תלמידים בגילים שונים ובעלי יכולות אינטלקטואליות שונות.

תחום העבודה של הדיאגנוסטיקה הקלינית היה אתגרי והתרכז בפיתוח כלים למדידה של חומרים הנמצאים בדם בריכוזים מאוד מאוד נמוכים ויכולים להשפיע על מצב בריאותם של מבוגרים וילדים. זה כלל מדידה של הרמות של ויטמינים והורמונים בדמם של בני אדם, וכן נוכחות של וירוסים ובקטריות הגורמים למחלות. הטסטים שפיתחנו משמשים עד היום בבתי חולים ובמעבדות רפואיות בכל העולם.

הזוית האישית

סבא חיים: זה היה ניסיון מעניין ומרתק לשתף את תולדות חיי עם נכדתי מיכל.

מיכל: נהנתי מאוד לשמוע את הסיפור של סבא.