מאגר סיפורי מורשת

שמי יעקב רוזנווסר, אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי, להלן סיפורי:

אבי, שמעון רוזנווסר ז"ל, נפטר בשנת 2012. הוא היה שריד למשפחה שנשרפה במשרפות אושוויץ בקיץ בשנת 1944. המשפחה גרה עשרות שנים בעיר קטנה ברומניה במחוז טרנסילווניה. רומניה עצמה חולקה לאחר מלחמת העולם הראשונה בין הונגריה ורומניה.כאשר פלשו הנאצים לפולין ובמהלך מלחמת העולם השנייה, התחברו ההונגרים והפכו לחלק מהציר הנאצי .אזי החלה רדיפת יהודים על ידי ההונגרים, משתפי הפעולה.

אבי, אדם צעיר, החל לברוח ממקום למקום, יחף ורעב, תוך שהוא מנסה להציל את עצמו. ההורים והאחים נותרו בעירם, אינם מאמינים שמשהו רע יקרה. זה בעצם היה גורלן של משפחות רבות: חלק החליטו להישאר, ורובן אכן סבלו מהאוכלוסייה המקומית ונספו, וחלק ברחו. בין הבורחים היו שהרוויחו את חייהם, אולם חלקם נתפס ונספה. אבי היה בין ברי המזל שסבלו קשות אבל ניצלו. ההורים והאחים הומתו ונשרפו באושוויץ, בערב חג השבועות, בשנת 1944. אמי, שמשפחתה הייתה גם בין הבורחים לעומק רומניה, שהתה בגטו בניסיון לחיות מיום ליום. ללא לימודים וללא חוויות נעורים.

זיכרון הנספים בשואה עובר מדור לדור במשפחה. ליתר דיוק, בתחילה כאשר היינו ילדים קטנים, לא היה דיון כלל בעבר הכואב אולם עם צמיחת דור הנכדים, שעסקו בשורשים, התחילו ההורים להיפתח אט אט, וכך נגלו לנו הסיפורים. הוריי נישאו לאחר המלחמה ואני נולדתי בחודש אוקטובר בשנת 1947.

סבא שמעון ז"ל וסבתא הניה ביום חתונתם

בחודש אוגוסט בשנת 1948 עלו הורי ארצה עם תינוק בן כמה חודשים, ללא מכר וללא מיודע לארץ החדשה. כך החלו את חייהם מאפס עד שבנו משפחה לתפארת. בשנים הראשונות ניסו להתפרנס מכל הבא ליד כדי לשרוד. אני זוכר כילד את אבי מביא תפוח הביתה ומחלק אותו לארבעה חלקים עבור אבא, אמא, סבתא רבקה, ואני הקטן. כך, מחוסר כל, הקימו משפחה, פתחו עסקים, יצרו חברויות והתקדמו לאט לאט. במקביל המדינה התפתחה מאוד, משנת הקמתה ב 1948 ועד ימינו אנו. כל מי שמכיר את הסיפור של האומה הישראלית ואת סיפורי המשפחות, רואה ממש בעיניו את התממשות חזון הנביאים.

הבעיה

כשישבתי עם הנכדים שלי, לאחר פטירתו של אבי, התברר לי להפתעתי כי דור הנכדים לא יודע את הסיפור ההיסטורי של תקומת ישראל  בארצו. עבור הדור הצעיר הכל במדינת ישראל מובן מאליו: קיומם של צבא, משטרה, עירייה, חנויות, בתי ספר, ממשלה וכו'. לא היה להם ידע מה קרה לעם הישראלי- יהודי במשך 2000 שנות גלות. מה ולמה קרה מה שקרה לבית המקדש? מתי הייתה גלות בבל? מתי הייתה הצהרת בלפור? והאם ההצהרה הייתה לאחר קום המדינה או אחרי מלחמת ששת הימים? מה זה חומה ומגדל? מתי ובאילו ארצות לבשו היהודים טלאי צהוב? למה נבחרה המנורה להיות סמל המדינה? ביררתי גם עם ילדים אחרים של החברים, והנה הבעיה אצל כולם. בקיצור: חוסר ידע עמוק.

חשיבה

מה עושים? איך מביאים את הילדים לידע וליישום של זהות יהודית לאומית? הרי בלי זהות ברורה אין עתיד לעם ישראל. בלי ידע שעובר מדור לדור לא יהיה סיפור לאומי שעליו גדלים הדורות הבאים. אז החלטתי לעשות משהו בנדון. אולי נכתוב ספר? אולי נפתח קבוצות להתכנסות? הרבה רעיונות עלו לי בראשי. התייעצתי עם מורים והם אמרו חד משמעית: ״ילדים היום בקושי קוראים ספר״. התכנסות אחר שעות הלימודים עם ההורים זה קשה מאד להורים הצעירים. כך נגמרו הרעיונות אחד אחד. ״כדאי שתלך על משהוא חזותי וגרפי שאפשר לקלוט את המסר בשניות״, ״תוסיף גם אלמנטים של הנאה, משחקים ואז אולי יקלטו משהו״ – כך אמרו לי. זה דור קשה ללימוד בגלל המשחקים בטלפון הנייד, ההפרעות השונות, חוסר ריכוז ועוד בעיות שהדור המבוגר שלנו בקושי מכיר. וככה בניתי את תמונת המנורה המשלבת את התקופות והמאורעות בחיי האומה הישראלית.

הפתרון

הוספנו אתר אינטרנט ייעודי, אפליקציות, משחקים, תשבצים, חידונים פומביים בטלפון הנייד, והפכנו את הידע לסוג של משחק למידה מהנה לילדים ולהורים.

סרטון תקומתה של המנורה:

הזוית האישית

הנכדה רוני: נהניתי להשתתף בתוכנית "הקשר הרב דורי", עכשיו אני מכירה יותר את המשפחה.