מאגר סיפורי מורשת

מסע ב"מנהרת הזמן", למחוז ילדותה של אמי, בפולין…

העיירה ירוסלב: היסטוריה

העיירה ירוסלב, היא אחת העיירות העתיקות בפולין, בעלת היסטוריה של למעלה מ-800שנה, בתוך זה 500 שנות פעילות יהודית. העיירה שוכנת על גדות נהר סאן. בסוף המאה ה-18, מנתה העיירה כ-8000 יהודים. האוכלוסייה הייתה מגוונת: חסידים, משכילים נאורים, ציונים, מתבוללים.

בית המשפחה

בית המשפחה היה בנוי מעץ, ובו 2 חדרים גדולים. חדר 1 שימש מטבח, תנור אפיה והיה חדר מגורים. בבית התגוררו 16 ילדים, בני אב אחד. מהם, 5 מאשתו הראשונה ו-11 מאשתו השנייה. רוב הילדים ישנו וגרו בחדר המטבח (ביניהם גם אמי). בחדר זה היה שולחן גדול, עליו אכלו בשבתות ובמהלך השבוע. במיטות ישנו 2-3 ילדים במיטה אחת. במטבח עמדו 4 מיטות בשביל 10 ילדים והיה גם מקום לאורחים, עבורם היו שקי קש…

קיר המוות: סיפורו של האיש, אשר גר בשכנות לבית – המשפחה…

בשיחה, שקיימנו עם הפולני, אשר גר בשכנות לבית המשפחה, סיפר האיש, כי בשנות ה-30, היו תושבי העיירה היהודים עדים, למאורעות מצד הגויים, אשר מדי ערב, בשעה 18:00, היו מעמידים שורות של יהודים מול קיר, ומוציאים אותם להורג…

אורח החיים

בבית לא היה מחסור. סבתא שלי אפתה חלות לשבת, חינכה 16 ילדים במסירות רבה! בחדר השני, היו 2 מיטות של ההורים, ספה ומיטה בשביל חלק מהילדים. בבית עבדה גויה פולניה, שעזרה לסבתא בבישול ובגידול הילדים, מאחר, וסבתא עבדה בחנות של המשפחה. בבית שררה רוח שמחה. הילדים הגדולים חינכו את הקטנים, וכל מה שההורים אמרו, קיבלו הילדים באהבה!

חנות המשפחה

החנות המשפחתית, הייתה חנות לכלי בית. סבתא עבדה בחנות, לפרנסת המשפחה. היו עליות ומורדות בהיבט הכלכלי, אבל סדר היום בבית לא השתנה. אפילו בימים של שפל, סבא דאג לעניי העיר, ונתן להם את צורכיהם.

מן הבית, אשר היה בתחתית העיירה, היו מדרגות, אשר הובילו למרכז העיר, שם הייתה החנות. המדרגות היו אמצעי הקשר היחיד, בין בית המשפחה בעיירה, לחנות המשפחה, ולמרכז העיר. המדרגות נשמרו, כפי שהיו במאה ה-18, עד עצם היום הזה. סבא היה איש דתי, שומר מצוות, ומקפיד על הלכי- היהדות, באופן מאוד הדוק. הוא הנחיל את אמונתו ואורח-חייו, לכל בני המשפחה. בית הכנסת בעיירה, היה מקום עלייה לרגל לכל בני המשפחה, בימות חול, שבתות וחגים.

מאחורי בית הכנסת הגדול בעיירה, הייתה באר, ממנה שאבו אנשי העיירה מים לצורכיהם. הפעלת הבאר התבצעה על ידי הרצת הגלגל למטה, והדלי הכיל כ-20 ליטר מים. באגף אחד של הבית עמדה חבית עץ, ואחד מבני המשפחה שפך את המים לתוכם. בעיירה היה סבל – מים, שנשא על שכמו מוט עץ מיוחד, ושני דליים ירדו ממנו. כך סיפק מים לאנשי העיירה.

מראה העיירה: אז והיום

ביקרתי במשרדי העירייה, במגמה לאתר מסמכים, או פרטים מזהים נוספים, אודות אמי ומשפחתה, אך נאמר לי, כי אוכל, אולי, למצוא מידע אפשרי, אודות המשפחה, בארכיון בוורשה…

מצב היהודים

בשנות ה-30 לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, חל שינוי לרעה ביחסם של הפולנים ליהודים. האנטישמיות גברה, ובאה לידי ביטוי בפוגרומים, במקומות שונים בפולין.

זיכרון

אנשי ירוסלב, אשר תעדו את קורותיהם בספר "ירוסלב" (תורגם לעברית) כתבו: "מר היה גורלם של יהודי ירוסלב בשנות המלחמה 1939-1945, רוב יהודי העיר נרצחו ע"י המרצחים הנאצים. שואת יהודי ירוסלב, היא פרשיה מיוחדת במינה, וטעונה מחקר מקיף ויסודי"…

יהי זכרם ברוך!

מצגת קשר רב דורי נילי ניב

הזוית האישית

רון ניב: נהניתי מאד לעבוד עם סבתא, וללמוד דברים חדשים על אמה ועל משפחתה, ולהכין ביחד את המצגת. היה לי כיף ללמוד  עם סבתא, ולחקור אתה את סיפורה של אמה. אהבתי את הדרך שבה התנהל בינינו ההתיעצויות, ובסוף יצאה לנו מצגת ממש יפה ומושקעת! אני חושב שאחרי המפגשים, אני יכול להבין יותר על משפחתה ואמה של סבתי.  היה לי כיף "לחזור אחורה בזמן", ולהבין, איך חיו אנשים במאה הקודמת, בפשטות ובצניעות, ועם זאת היו מאושרים…

נילי ניב: המפגש השבועי עם רון, היה – ועודנו – בחזקת חוויה ייחודית עבורי! מדי שבוע, המתנתי למפגש המיוחל עם רון, "מצוידת" בחומר תעודי, הכולל תמונות, מסמכים, רעיונות חדשים, והרבה ציפייה, מהולה בשמחה, לקראת "עבודת הצוות" שלנו! רון היה שותף נפלא ופעיל במהלך בניית המצגת. הפרשי הגילאים בינינו, לא הורגשו כלל… דיברנו  "בגובה העיינים"… חלקנו חוויות… החלפנו רשמים. רון גילה התעניינות רבה בנושא, שיתף פעולה, והוכיח בקיאות וידע רב בהיבט הטכני והטכנולוגי! עיצוב המצגת היה כולו פרי רעיונו של רון, והעצות הנבונות אשר הובילו ליצירת המצגת, "הולידו" מוצר מרגש עד מאד! אני מאושרת מהעובדה, שהמפגשים השבועיים הידקו מאד את הקשר בינינו באופן משמעותי, ואני רווית – נחת, ואוהבת מאד את הנכד המקסים שיש לי…